הדרך ליהנות מחדשנות הבלוקצ'יין

ישראל, הנחשבת שחקנית משמעותית בתחום הבלוקצ'יין, נדרשת להפשיל שרוולים ולהוות דוגמה ליתר הרגולטורים

דניאל ישראלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מכשור לכריית ביטקויןצילום: Qilai Shen / Bloomberg
דניאל ישראלי

באחרונה חברות מגייסות הון באמצעות הנפקת מטבעות דיגיטליים (ICO), במקום בדרכים מסורתיות הכוללות קרנות, בורסה ואנג'לים. הנפקות אלה מאתגרות את הרגולטורים הפיננסיים בעולם, ומאלצות אותם להתמודד עם אתגרים רגולטוריים חדשים.

יש מדינות כמו ארה"ב, בריטניה, קנדה וסינגפור, שכבר פועלות כדי לייצר סביבה רגולטורית מתאימה. בניגוד למדינות אלה, הרגולטורים בישראל נמצאים בתחילת דרכם בנושא, ועדיין לא פורסמו קווים כללים לרגולציה העתידית.

ICO הוא גיוס כספים באמצעות מימון המונים לצורך מיזם על בסיס טכנולוגית הבלוקצ'יין, בתמורה למטבעות דיגיטליים. כך, מגייסים יזמים הון למימון המיזם, מבלי לאבד זכויות בו, וכמעט מבלי שחלות עליהם חובות רגולטוריות. היזמים מפרסמים מסמך המציג את המיזם ואת העומדים מאחוריו (whitepaper). המשקיעים, שבפועל רוכשים מטבעות דיגיטליים של המיזם, מקווים שאלה יניבו תשואה בעת מכירתם בשוק המשני, ולחלופין שיקנו להם אפשרות עתידית לשימוש במערכת שמפתח המיזם.

ICO והמכשירים שמוקמים לצד שוק המטבעות הדיגיטליים (קרנות השקעה ומכשירים פיננסיים), מלמדים כי הטכנולוגיה מקדימה את הרגולציה, והרגולטורים נדרשים להגיב במהירות כדי לסגור פרצות. ללא רגולציה מתאימה, קיים קושי להגן על המשקיעים ולוודא שמתקיימים כללי משחק הוגנים בעת הגיוס (או שהמיזם לא ייעלם לאחר הגיוס).

במסגרת כשל השוק בתחום, היזמים כיום מנסים להימנע מסיווג המטבע המונפק כנייר ערך או מכשיר פיננסי כלשהו. מובן שסיווג מטבע מונפק כנייר ערך או כמכשיר פיננסי, תוביל להשתת רגולציה על הגיוס, ותעקר את כדאיות ההנפקות הללו עבור היזמים (בשל העלויות, המשאבים והזמן שהליך מוסדר כזה של הנפקה או גיוס ידרוש).

בארה"ב, במהלך ההנפקה של המטבע DAO התערבה רשות ניירות ערך, בטענה שהנפקת מטבעות דיגיטליים עשויה ליפול תחת תחום פיקוחה כרגולטור פיננסי. בחודשים שלאחר ההחלטה בעניין החברה, פירסמו רגולטורים בעולם אזהרות בדבר הסיכון הטמון בהשקעה במטבעות דיגיטליים והחשיפה האפשרית של ICOs לדיני ניירות ערך. מאז התחיל מרוץ רגולטורים בעולם לפעול לצורך יצירת ודאות, הכוללת הגנה על משקיעים, וכן משיכת מיזמים חדשניים בתחום באותן מדינות.

יזמים רבים יבחרו להקים את המיזם במדינה שתאפשר להם ודאות משפטית. המדינה הראשונה שתוביל רגולציה, תיהנה מהחדשנות שהתחום מביא, מתוספת מקומות עבודה ומנהירת משקיעים ויזמים אליה.

באוגוסט האחרון פירסמה רשות ניירות ערך הישראלית כי הוקמה ועדה לבחינת הצורך באסדרה של התחום. עם זאת, נראה כי הרגולטור הישראלי ממתין לראות איך יוסדר התחום במדינות אחרות.

ישראל, חלוצת טכנולוגיה, הנחשבת שחקנית משמעותית בתחום הבלוקצ'יין, ושואפת לשמר את מעמדה כמדינת סטארט־אפ, נדרשת להפשיל שרוולים ולקדם ודאות משפטית שתהיה חוד החנית של הרגולטורים בעולם. התמהמהות מצד המדינה (רשות ניירות ערך, הפיקוח על שוק ההון, בנק ישראל ורשות המסים), תביא לבריחת מיזמים ישראליים איכותיים החפצים בוודאות משפטית, ויזמים ומשקיעים יפנו את הטכנולוגיה ואת כספם אל מדינות זרות שיאפשרו זאת.

הכותב הוא עורך דין במשרד ברנע ושות', המייעץ לחברות בהנפקה של מטבעות דיגיטליים

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker