צבא הפקידים מונע הקלות ברגולוציה

עשרות אלפי פקידים בשלטון המרכזי, ברשויות המקומיות ובחברות הממשלתיות חיים רק, או בעיקר, בזכות הרגולציה

מוטי שפירא
מוטי שפירא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נתניהו נואם בהודו, אתמול
מוטי שפירא
מוטי שפירא

בנאום שנשא באחרונה, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אם הייתי צריך להגדיר מה הדבר החשוב ביותר לדהירה קדימה של הסקטור הפרטי — זה הפחתת הרגולציה". נתניהו אמר כי בנושא זה, ישראל במצב "איום ונורא", והוסיף כי היעד שלו הוא להגיע "לעשירייה הפותחת של המדינות" בדירוג התחרותיות.

אין ספק שממשלות נתניהו לקחו נושא זה ברצינות הראויה, ונעשו צעדים מעשיים בניסיון להפחית את הרגולציה. לצערנו, ההצלחה עד כה קטנה ביותר. יש להפנים כי להפחתת הרגולציה יש "תקרת זכוכית" שמעליה לא ניתן להגיע, וכי לרגולציה השפעה רחבה הרבה יותר מאשר היכולת של "עשיית עסקים".

הרגולציה, לצד היותה ביטוי למדיניות כלכלית ותפישה פוליטית, היא נשמת אפה ומקור מחייתה העיקרי של הביורוקרטיה הציבורית. עשרות אלפי פקידים בשלטון המרכזי, ברשויות המקומיות, בחברות ממשלתיות ובגופים סטטוטוריים אחרים חיים אך ורק, או בעיקר, "בזכות" הרגולציה — אותן מספר בלתי ידוע של חוקים, תקנות, הוראות מנכ"ל, צווים, הנחיות, חוזרים וכל סוג של ציווי אחר המחייב את האזרח ואת בעל העסק. זהו הבסיס לעבודתם, לשכרם, להטבות ולתמריצים שונים (כמו שכר עידוד). פקידות זו, מעצם היותה במעמד קביעות ובזכות ההגנה של ארגוני העובדים (ובמקרים רבים גם בתי הדין לעבודה), לא תפעל בעצמה לייעול ולצמצום ביורוקרטיה ורגולציה.

כל רגולציה נוספת מתקבלת בברכה על ידי צבא הפקידות הציבורית. היא הבסיס לתביעות של תוספת תקנים ותוספות שכר. אין הכוונה רק לפקידות הנמוכה, אלא גם לפקידים הבכירים, עד מנכ"לים.

כמענה לבעיה זו הזכיר ראש הממשלה את תהליך ה–RIA (הערכת השפעותיה של הרגולציה). היו גם ניסיונות לחוקק חוק "אחד תמורת אחד" (כל כלל רגולטורי חדש מחייב ביטול של כלל קודם) ואף הוקמה ועדת שרים לרגולציה בראשות ראש הממשלה. כל אלה לא יעזרו, ואולי ישפרו את המצב רק בשוליים.

הפתרון לבעיית עודף הרגולציה ומורכבותה טמון בשני כיוונים עיקריים. הראשון, שינוי ב"פס הייצור" של הרגולציה — הקטנה משמעותית של כל "בעלי הזיכיון" לייצור ביורוקרטיה ורגולציה והכנסתם למשמעת ייעול וצמצום, לרבות בחינת כל חקיקה חדשה באשר לעומס הביורוקרטי המוטל; השני, מעבר לדיגיטציה מלאה של כל הרגולציה והביורוקרטיה, בדומה למדינה קטנה כמו אסטוניה, החותרת לכיוון מקוונות של כל הביורוקרטיה. פרויקט e–Estonia נחשב כעת לשאפתני והמתקדם ביותר בתחום זה. "כל השירותים של הממשלה, המשפיעים על חיי היומיום של האזרח — חקיקה, הצבעה, חינוך, שירותי בריאות בנקאות, מיסוי, שיטור וכך הלאה — כולם נמצאים בפלטפורמה מקוונת אחת", נכתב בכתבה רחבה ב"ניו יורקר".

לא חסרים בישראל כישורים ויכולות בתחום זה, ואין כל סיבה שהיא לא תהיה בין המדינות המתקדמות ביותר בעולם בתחום.

הכותב הוא בעל חברת ייעוץ וניהול, והיה חבר בצוות הרפורמה במינהל הציבורי במשרד ראש הממשלה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker