מאות אלפים עלולים לאבד את עבודתם - ומה עושה ישראל?

2 מיליארד משרות צפויות להיעלם עד 2025 - וכל עובד שני ימצא את עצמו עם מקצוע שאיבד את הרלוונטיות שלו

יעקב בן עמי
פס ייצור במפעל ביפן
פס ייצור במפעל ביפןצילום: Issei Kato/רויטרס

רבות כבר נכתב על כך ששוק העבודה בישראל ובעולם כולו צפוי לעבור בשנים הקרובות שינויים דרמטיים בעקבות המהפכה הדיגיטלית. ביסודה של מהפכה זו נמצא שילוב של טכנולוגיות שמטשטשות את הקווים בין העולם הפיזי, העולם הדיגיטלי והעולם הביולוגי. לדעתם של מומחים רבים, התפתחות האינטליגנציה המלאכותית תביא לכך שמחשבים ורובוטים יהיו מסוגלים לבצע הרבה יותר מעבודות שגרתיות המאופיינות בחזרתיות.

אם במהפכות הקודמות מי שנפגעו היו בעיקר עובדי הצווארון הכחול, הרי שהפעם ייפלטו משוק העבודה גם עובדי צווארון לבן — ובהם בעלי מקצועות חופשיים שנחשבו יוקרתיים במשך שנים. ניתן לצפות בביטחון גדול כי בין קורבנות המהפכה יהיו גם רדיולוגים, פקידי בנק, אנשי ביטוח, ואף עובדים שהכשרתם חייבה לימודים אקדמיים ממושכים והסמכות, כמו רואי חשבון, עורכי דין ורבים נוספים. הכוונה אינה לכך שהביקוש לבעלי מקצועות אלה יפחת, אלא לתהליך אכזרי יותר: המקצועות שלהם ייכחדו מן העולם. האוטובוסים, המשאיות והמוניות יוחלפו בכלי רכב אוטונומיים, את הרדיולוגים יחליפו מערכות לניתוחי פנים ואת המאבטחים יחליפו רשתות לזיהוי פנים.

יש להבין כי כיום חיים בעולם 7.4 מיליארד בני אדם — 4 מיליארד מהם עובדים. לפי התחזיות, 2 מיליארד משרות צפויות להיעלם עד 2025, וכל עובד שני צפוי למצוא עצמו עם מקצוע שהרלוונטיות שלו חלפה מן העולם. אלה הן תחזיות שנערכו על ידי מכוני מחקר מובילים בעולם המערבי, בשיתוף מומחים לשוק העבודה. יש להדגיש כי החזון האפוקליפטי העולה מתחזיות אלה אינו עוסק במאה ה–22, כי אם בטווח השנים הקרובות. מרבית האנשים שייפלטו משוק העבודה בעקבות המהפכה לא יוכלו לבצע את העבודות החדשות שהטכנולוגיה תייצר.

מה יעלה בגורלם של כל אלה? אם באחרונה רעדו אמות הספים במדינת ישראל בשל פיטוריהם של עובדי חברת טבע, צאו וחשבו מה תעשה פליטתם של עשרות ומאות אלפי עובדים ממעגל המועסקים בישראל.

יש מדינות מתקדמות, כמו הולנד ושווייץ, שבהן כבר יושבים על המדוכה וחושבים על פתרונות לבעיה זו. אחד הפתרונות האפשריים הוא שהמדינה תציע לעובדים שכר למשך כל תקופת חייהם. דבר זה יחייב כמובן, לאור מספרם הרב של המובטלים, שיעורי מס מוגדלים על בני־המזל שיישארו פעילים בעולם העבודה. פתרונות אחרים הם עידוד מסיבי של יזמות; הכשרות שונות בתכלית מאלה הקיימות כיום; ושינוי רדיקלי של מסגרות הלימוד, באופן שיסיט את הדגש מהקניית מקצוע להקניית מיומנויות, יכולות יזמיות, יכולות חדשנות ועוד.

אין ספק כי הדרך הבדוקה ביותר להיקלע למשבר עמוק היא אימוץ הגישה של "שב ואל תעשה". באופן מצער, מסתמן שזו בדיוק הדרך אותה מאמצים מקבלי ההחלטות בישראל. לא שמענו על קיומם של דיונים רציניים בנושא, או על גיבוש של חלופות — שלא לדבר על היערכות של ממש. יש לגייס את כל הגורמים הרלוונטיים ברמה הלאומית, מכיוון שאנו צפויים למצוא עצמנו בפני אסון בקנה מידה לאומי. מנגד, בהתחשב בחיוניות וביצירתיות שהפגינה אוכלוסיית ישראל במשברי העבר — התעשתות מיידית וגיוס כל הכוחות הקיימים יאפשרו למדינה להגיע מוכנה אל המשבר הצפוי.

הכותב הוא ראש תוכנית חדשנות ויזמות במכללה האקדמית רמת גן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker