קדימה הסתער: השוק ההודי הוא פוטנציאל אדיר לחברות ישראליות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קדימה הסתער: השוק ההודי הוא פוטנציאל אדיר לחברות ישראליות

הכלכלה ההודית עוברת להתבססות על מחקר ופיתוח - מה שיוצר ביקוש אדיר לידע ולטכנולוגיה ממקורות חיצוניים

4תגובות
מימין: ר"מ הודו נרנדרה מודי, רה"מ בנימין נתניהו ושרה נתניהו
אבי אוחיון / לע"מ

בשבוע שעבר ערך ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ביקור מדיני בהודו. היה זה ביקור גומלין, לאחר ביקורו בישראל ביולי האחרון של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי — והביקור הרביעי במספר של מנהיגי שתי המדינות בתקופה של כשנתיים, בהמשך לביקורו בישראל של נשיא הודו, פרנאב מוקרג'י, ב–2015 וביקורו של הנשיא ראובן ריבלין בהודו ב–2016.

אמנם ברקע הביקור עולות סוגיות נקודתיות, כגון הצבעת הודו באו"ם נגד העברת שגרירות ארה"ב לירושלים וביטול עסקת הטילים עם רפאל, אך נקודות אלה אינן מציבות סימן שאלה מהותי לגבי טיב היחסים בין המדינות ועתידם.

ב–25 השנים האחרונות היקף המסחר בין ישראל להודו צמח פי יותר מ–20 — מ–200 מיליון דולר ב–1992 לכ–4.2 מיליארד דולר ב–2017. כלכלת הודו נהנית מקצב צמיחה יציב ומרשים של 7% בממוצע — שמצעיד אותה לצמרת הכלכלה העולמית.

לצד נתונים דמוגרפיים — כגון גיל חציוני של 28 ומעמד בינוני שגדל ומתחזק — הצמיחה ההודית נתמכת בשורה של צעדים ורפורמות של הממשל המרכזי. תוכניות כמו Startup India ו–Make in India, ותוכנית המיסוי האחיד על סחורות ושירותים (GST) נועדו לעודד יוזמה פרטית ולהעביר יכולות ייצור ופיתוח אל הודו.

מאז תחילת שנות ה–90 עוברת הכלכלה ההודית טרנספורמציה: מכלכלה המבוססת על חקלאות ושירותים לכלכלה המבוססת על ייצור — ובשנים האחרונות היא אף מתבססת על פעילות מחקר ופיתוח. שינוי זה יוצר ביקושים אדירים לידע וטכנולוגיה ממקורות חיצוניים, ובמגרש זה טמון פוטנציאל גדול לחברות מישראל.

בראייה זו, לאור הפוטנציאל העצום של השוק ההודי בכלל, ושל הטכנולוגיות מישראל בפרט, ולמרות קצב הצמיחה המרשים של היקפי הסחר בין המדינות — נראה כי ההיקף הסחר הנוכחי רחוק ממיצוי פוטנציאל הסחר בין המדינות.

ניתן לייחס חלק מפער זה למגבלות ולקשיים שאותם חוות חברות ישראליות הפועלות בהודו. רגולציה דומיננטית וביורוקרטיה ענפה מקשות על תהליכי ההקמה, וגם על ההתנהלות היומיומית של חברות מישראל, בדגש על חברות קטנות ובינוניות — בעוד שדווקא אלה אמורות להיות מחוללות הצמיחה של היקפי המסחר. חלק מהחברות הישראליות כבר למדו להכיל את כללי הרגולציה והביורוקרטיה ההודית והתאימו את התנהלותן לסביבה ההודית — ואולם חברות אחרות עדיין נמנעות מלהיכנס לשוק ההודי מסיבות אלה.

לכן, המפתח להמשך התפתחות היחסים ומיצוי הפוטנציאל בין המדינות טמון ביישום הקלות על פעילותן של חברות ישראליות בהודו ועל פעילותן של חברות הודיות בישראל (למשל, בהיבט של מתן אשרות מומחים). הדבר יכול להיעשות בדרכים כמו עדכון האמנה למניעת כפל מס; חתימת פרוטוקול כלכלי בין המדינות; עדכון מדיניות אשרות; הקלות על העברת הון אל הודו וממנה; ופרישת רשת ביטחון על ידי שתי הממשלות — לרבות מתן הגנה על השקעות.

נכון יהיה לבחון את הצלחת ביקורו של ראש הממשלה בהודו לאורך זמן, והמדד העיקרי במישור הכלכלי הוא עלייה משמעותית בהיקפי המסחר בין המדינות, ברמת ההשקעות בין שתי המדינות, במספר החברות ההודיות הפועלות בישראל ובמספר החברות הישראליות הפועלות בהודו.

הכותב הוא שותף וראש דסק הודו במשרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות