תנו לסטודנטים ללמוד משפטים

אם רבים מבוגרי המכללות למשפטים אינם עוברים את בחינות לשכת עורכי הדין — צריך להשקיע יותר במכללות

אוריאל לין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בחינות ללשכת עורכי הדין (למצולמים אין קשר לכתבה)צילום: אוליבייה פיטוסי
אוריאל לין

אפרת נוימן מציעה להציב רף גבוה יותר לקבלה ללימודי משפטים במכללות, כדי לצמצם את מספר הנכשלים בבחינות הלשכה. אני סבור שהגישה צריכה להיות דווקא הפוכה: רמת הלימודים במכללות צריכה לעלות כדי שפחות בוגרים ייכשלו בבחינות הלשכה.

ב–1989 התקבלו בכל האוניברסיטאות בישראל לא יותר מ–400 סטודנטיות וסטודנטים ללימודי משפטים. רק אלה שנחשבו מוכשרים במיוחד היו יכולים להתקבל — וזה גם היה הדימוי. למעשה, המדינה תימרצה, באופן תמוה, צעירים וצעירות מוכשרים לרכוש השכלה משפטית בחו"ל, במחיר כבד למשפחותיהם.

באותה העת כיהנתי בתפקיד יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת. הפרופסורים למשפטים אמנון רובינשטיין ודוד ליבאי, ואנוכי, סברנו כי מצב זה מעוות. דקאן של אוניברסיטה בעלת שם אמר בדיון בוועדה כי אם יוסיפו אפילו סטודנט אחד, הרמה בפקולטות לא תהיה כמו בהרווארד וקיימברידג'. הזדעזעתי מההתנשאות ומהיומרה — כאילו תקציב האוניברסיטאות נועד לפתוח את הדלת רק בפני מי שצולחים את דרישות הסף המחמירות מדי.

כדי לתקן עוול זה, העברנו אז בוועדת החוקה, בהסכמה כוללת, תיקונים לחוק לשכת עורכי הדין, המסדירים את הקמת המכללות החוץ־תקציביות ללימודי המשפטים. נאלצנו להגדירן כחוץ־תקציביות כדי שלא ינגסו מהסיוע התקציבי הנדיב לאוניברסיטאות.

נכון, חלק מאלה שמסיימים את לימודי המשפטים לאחר תקופת ההתמחות לא תמיד עוברים את בחינות לשכת עורכי הדין, אבל המסקנה לא צריכה להיות חזרה לתפישה הגורסת כי למישהו יש זכות לצמצם במכוון את מספר עורכות ועורכי הדין בישראל. כל חסימה מלאכותית ומכוונת משמעותה שלילת זכות יסוד לבחור מקצוע על פי בחירה חופשית.

אם המכללות למשפטים אינן מצליחות להכשיר בוגרות ובוגרים שסיכוייהם לעבור את בחינות הלשכה גבוהים, צריך להשקיע יותר במכללות וברמת הלימודים במכללות — ולא להפך. עלינו לחתור לקו היוצר שוויון הזדמנויות. עלינו גם להבטיח שהלימודים במכללות לא יהיו יקרים מאוד בהשוואה לשכר הלימוד המשולם במוסדות המתוקצבים.

בישראל מוכנים לנהוג ברשעות ובאנוכיות בדור הצעיר תוך אי־התחשבות במחיר הגבוה שבני הדור הצעיר כבר משלמים כדי לשמור על ביטחונה של המדינה, ובעומס הכבד המוטל עליהם כדי להתבסס כלכלית. המאבק ביוקר המחיה נעשה גם באמצעות רכישת השכלה.

הבחינות של לשכת עורכי הדין חייבות להיות נקיות מכל שיקול אינטרסנטי, ובשום אופן לא להיות מיועדות לצמצם את מספר עורכות ועורכי הדין החדשים המצטרפים למעגל התעסוקה. ייתכן כי אף רצוי להוציא בחינות אלה כליל ממסגרתה של לשכת עורכי הדין.

יש גם לזכור כי אם רוצים לשפר את רמת המקצוע, ההכשרה המקצועית של במסגרת הלימודים היא לא היחידה המבטיחה השגת יעד זה, ויש להשקיע בלימודים גם בהטמעת השירות והמסירות ללקוח. שיפור השירות והמסירות ישפרו מאוד את רמת המקצוע, בניגוד להחמרות ולהכבדות המופעלות דווקא על אלה שרוצים לרכוש מקצוע על פי בחירתם.

הכותב הוא נשיא איגוד לשכות המסחר

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker