החוק לעידוד השקעות הון - היתרון הכמעט יחיד של ישראל

היתרון של החוק הנוכחי הוא בכך שהוא מונע הידיינות של כל חברה בנפרד באשר להטבות שתקבל מהמדינה

נתנאל היימן
נתנאל היימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שטרות שקלים
שקליםצילום: Bloomberg

עקב המשבר הקשה שבו מצויות טבע וחברות תעשייה נוספות, שנאלצו לסגור את פעילותן בישראל או להודיע על העתקתה לחו"ל, נרשמה מחאה תקשורתית בלתי־מבוססת נגד החוק לעידוד השקעות הון, הקובע שיעור מופחת של מס חברות לחברות תעשייה יצואניות. דווקא היום, לאור רפורמת המס שמוביל הנשיא דונלד טראמפ בארה"ב, יש לשמור ולהגן על החוק, שהוא אחד הכלים היחידים שנותרו למשק כדי למשוך משקיעים וחברות להשקיע בישראל.

החוק לעידוד השקעות הון הוא לפני הכל שחקן חיזוק מרכזי ליצירת סביבה עסקית אטרקטיבית, בעבור חברות המעדיפות להשקיע בישראל. סביבת המס המועדפת למפעלים במסגרת החוק אמנם אינה תנאי מספיק, אך היא בהחלט תנאי הכרחי כדי לא להפסיד בתחרות על מיקום חברות, המסוגלות בקלות יחסית להעתיק את מיקומן.

בהקשר זה, אחת הטענות שהועלו בנוגע לחוק, היא טענתם של נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין ואחרים, שיש לבטל אותו ולהנהיג מס חברות נמוך יותר לכלל החברות. זו הצעה לגיטימית, אבל במסגרת מערכת המס הישראלית הנוכחית ניתן ליישם אותה באמצעות שתי חלופות בלבד. האחת היא להפחית את מס החברות הכללי באופן מתון יחסית, ולהעלות את המס לחברות המייצאות. אפשרות זו, אף שתהיה תמריץ לחברות רבות, בעיקר מתחום המסחר, לא תספיק כדי להשאיר את ישראל אטרקטיבית מספיק לחברות היכולות להגר מישראל.

האפשרות השנייה היא הנהגת מס חברות אחיד נמוך מאוד, של 7.5% או פחות. גם במקרה זה התועלות ברורות, אך אובדן ההכנסות יהיה גדול, וקשה לראות כיצד ניתן יהיה להתמודד עמו ללא הפחתה משמעותית מקבילה בהוצאות הממשלה או רפורמה במגזר הממשלתי. לכן, יש להפחית את מס החברות הכללי בהדרגה ובאחריות לשיעור של כ–18%, כפי שהוצע עלי ידי שרי האוצר בעבר, בד בבד עם שימור ההטבה הקיימת בחוק לעידוד השקעות הון.

טענה נוספת העולה בהקשר של החוק לעידוד השקעות הון היא שביטול מסלול המס בחוק זה יוביל להקצאת עובדים לענפים אחרים במשק. טענה זו מקוממת, מאחר שענפי התעשייה המייצאים מתאפיינים בפריון גבוה יותר מענפי המסחר והשירותים. לכן, תנאי היצוא במסגרת החוק מאפשר הקצאת משאבים יעילה לחברות בעלות פריון גבוה, החשופות יותר מרוב החברות המקומיות לתחרות בינלאומית. לאור הגידול בחשיפת חברות לא מייצאות לתחרות בינלאומית, יש מקום להנמיך את שיעור היצוא הנדרש מחברות כדי ליהנות מהטבות המס (כיום — יצוא של 25% מהתוצרת), כדי לתמרץ חברות נוספות להיכנס למעגל היצוא.

בנוסף, נטען כי יש להתנות את מתן הטבות המס בהתחייבויות שונות באשר לתעסוקה וייצור. התניות מסוג זה נפוצות במדינות המנהלות משא ומתן נקודתי עם כל חברה. היתרון של החוק במתכונתו הנוכחית, שבו ההטבה מוענקת באופן שווה לכל היצואנים העומדים בתנאי החוק, הוא שהוא מונע הידיינות של כל חברה עם המדינה באשר להטבות שתקבל בתמורה לשימור הייצור בישראל. התדיינות פרטנית בין אנשי עסקים לפקידי ממשלה על גובה ההטבות תוביל בהכרח לעלות גבוהה יותר למדינה.

הכותב הוא מנהל אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker