הטכנולוגיה יכולה לצמצם פערים

אפליקציות המציגות את נתוני השכר והחיסכון באופן בהיר מבצעות דמוקרטיזציה של אחד הגורמים להגדלת הפערים

יוסי ירקוני
יוסי ירקוני
לשכת התעסוקה בוואדי ג'וז, במזרח ירושלים
לשכת התעסוקה בוואדי ג'וז, במזרח ירושליםצילום: אמיל סלמן
יוסי ירקוני
יוסי ירקוני

מדד הגיוון התעסוקתי ל-2017, שפירסמה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה, בחן את הייצוג ורמות השכר של נשים, ערבים, חרדים, ילידי אתיופיה ובני 45 ומעלה ב-20 ענפי כלכלה מרכזיים. המדד הציף את האפליה בישראל במגוון משתנים. בין הממצאים בלטו פערי שכר בין נשים לגברים, בדגש על ענפי "צווארון לבן", פערי שכר עצומים בין יוצאי אתיופיה לשאר האוכלוסייה ובין יהודים לערבים.

השיח הציבורי על אפליה מתמקד ברמות השכר, אך פערי שכר מנציחים לא רק אפליה קיימת, אלא גם גורמים לכך שהפערים הכלכליים מתעצמים בקרב אנשים שפרשו לגמלאות. ההפרשות לפנסיה הן נגזרת ישירה של רמות השכר.

מחקר שערכנו בדצמבר 2017 דגם 17 אלף חשבונות צבירה ופנסיה, וחשף גם הוא פערים עצומים בין קבוצות אוכלוסייה. הצבירה של גברים בקופות הגמל גדולה ב–52% מזאת של הנשים, בקרנות ההשתלמות היא גדולה ב–58% ובביטוחי המנהלים צבירת הגברים גבוהה ב–182% מזאת של הנשים. הצבירה בישובים ערביים היא פחות ממחצית הצבירה הכללית באוכלוסייה בישראל (219 אלף שקל, לעומת 494 אלף שקל), הצבירה ביישובים חרדיים היא הנמוכה בקרב האוכלוסייה היהודית (255 אלף שקל), ותל אביב מובילה עם צבירה של 820 אלף שקל, הגבוהה ב–60% מהממוצע. הצבירה בחיפה נמוכה ב–20% מאשר בבאר שבע.

יהיה נאיבי לומר שהפערים בצבירה הפנסיונית נובעים רק מפערי השכר ומהמיקום הגיאוגרפי. המספרים הלא מעודדים האלה נובעים ממשתנים נוספים, שעליהם אחראית המדינה. גיל הפרישה לנשים, למשל, הוא נושא רגיש שאין ברירה אלא לטפל בו באופן מהותי ורציני. נשים הפורשות בגיל 62 (ובאחרונה בגיל 64) חוסכות חמש שנים פחות מהגברים, הפורשים בגיל 67, ו"צורכות" מסך החיסכון כבר בגיל הפרישה. השוואת גיל הפרישה תצמצם משמעותית את הפער.

אזרחים למדו במשך השנים שעם הפנסיה והביטוח לא מתעסקים — בשביל זה יש את סוכן הביטוח או יועץ הפנסיה. סיכומי הרבעון או הסיכומים השנתיים דינם להיזרק לפח הזבל. גם אם מישהו יעיף בהם מבט, סביר שלא יבין כמה חסך, כיצד החיסכון ממונף, ואם הוא סובל מכפל ביטוחי וכיסוי יתר. הסרבול הביורוקרטי הוא גורם משמעותי לפער בקרב אוכלוסיית הגמלאים. אוכלוסיות מופלות, קשות יום, שאינן מבינות עברית ברמה מספקת או שאינן מצוידות בכלים המתאימים לנתח את מצבן הפיננסי — סובלות מפער שרק גדל.

אפליקציות ואתרי אינטרנט הפורמים את סבכי הביורוקרטיה ומציגים את הנתונים באופן זמין ובהיר הופכים את הקערה על פיה. כבר כיום ניתן למצוא אפליקציות המאפשרות לראות את מגוון החסכונות הפנסיוניים והביטוחים שלנו. האפליקציות הופכות נתונים מורכבים לציורים ואייקונים, ורובוטים חכמים ממליצים לנו לעבור מתוכנית אחת לאחרת בלחיצת כפתור.

הטכנולוגיה מבצעת דמוקרטיזציה של אחד הגורמים המרכזיים להגדלת הפערים בישראל. יש המשערים כי היא תצמצם את הפער. בתוך דור אחד נוכל לראות אם הנחה זו מבוססת.

הכותב הוא מנכ"ל Robin פיננסים, יצרנית אפליקציית הפיננסים רובין הוד

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ