השקל התחזק? טוב שכך, ושהתעשיינים יפסיקו לבכות - זירת הדעות - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השקל התחזק? טוב שכך, ושהתעשיינים יפסיקו לבכות

כשהמשק בשיא והאבטלה בשפל, התערבות שנועדה להאט את התחזקות השקל היא חסרת כל היגיון כלכלי או חברתי

117תגובות
מטבעות של 10 אגורות

לאחר התחזקות ממושכת מול הדולר, ב–10 בינואר נקבע שער החליפין של השקל ברמת שפל — 3.43 שקלים לדולר, ואף ירד מאז ל–3.41. כתוצאה מכך, גברו מאוד הקולות הקוראים לממשלה לפעול למניעת המשך התחזקות השקל, כדי למנוע פגיעה חמורה בתעשייה בישראל. בהקשר זה עולות שתי שאלות: האם חשוב להילחם בהתחזקות השקל? והאם זה אפשרי בכלל?

נתחיל עם השאלה השנייה, הפשוטה יותר. האם אפשרי בכלל להשפיע על שער החליפין בפעולות של הממשלה או בנק ישראל? נדמה כי קיימת הסכמה רחבה בקרב הכלכלנים שהתשובה לשאלה הזאת תלויה בפרק הזמן שאליו היא מתייחסת. האם ניתן להשפיע על שער החליפין בשעות הקרובות? בהחלט כן. בעשור הקרוב? בהחלט לא, לפחות לא על שער החליפין הריאלי, שהוא השער הרלוונטי לתחרותיות ולתעשייה. ככל שמתארך פרק הזמן — השפעת ההתערבות תפחת. הכוחות הבסיסיים המשפיעים על שער החליפין הריאלי — מאזן התשלומים, שיעורי חיסכון והשקעה, פריון כוח העבודה, פתיחות לגלובליזציה ולהשקעות זרות, ומגמות דמוגרפיות וגיאופוליטיות — יגברו ללא קושי על התערבות ממשלתית, מאסיבית ומתוחכמת ככל שתהיה.

כעת, האם בכלל חשוב להילחם בהתחזקות השקל? המצדדים בהתערבות מרבים להשתמש בשני טיעונים הסותרים זה את זה. ראשית, הם טוענים, השקל התחזק (במקרה, או כתוצאה מפעילותם של "ספקולנטים") מעל ומעבר לשווי המשקל הכלכלי שלו בטווח הארוך, ולכן חשוב שהממשלה או בנק ישראל יתערבו, כדי להחזיר את שער החליפין לשיווי משקל. לפי הטיעון השני של המצדדים בהתערבות, גורמים שונים — ובהם גילוי ופיתוח מאגרי הגז, הירידה במחירי הנפט וההצלחה העצומה של חברות ההיי־טק בישראל (שגרמה לגידול ניכר ביצוא השירותים) — חיזקו מאוד את רמת שיווי המשקל הכלכלי של השקל. כתוצאה מכך, נוצר תהליך של ייסוף שער החליפין, הפוגע מאוד בתעשייה הישראלית, ועל הממשלה או בנק ישראל להתערב כדי להאט מגמה זו — מתוך תפישה שלפיה התעשיינים והעובדים שלהם אינם אשמים בכך שווייז נמכרה לגוגל, לדוגמה.

הטיעון הראשון עשוי להיות לגיטימי, בתנאי שקיימת סבירות גבוהה שהשקל אכן התחזק מעבר לרמת שיווי המשקל שלו. מודלים שונים שבהם משתמשים קרן המטבע הבינלאומית, בנק ישראל ומוסדות פיננסיים שונים, מצביעים על כך שייתכן שהשקל אכן התחזק "יותר מדי", אבל המסקנה הזאת ממש לא ודאית, והיא רגישה מאוד להנחות השונות הכלולות במודלים. אם שער החליפין היה כיום 3 שקלים לדולר, סביר להניח שהמודלים האלה היו נחרצים יותר במסקנות שלהם — אך שער של 3.44 שקלים לדולר לא מאפשר פסיקה חד־משמעית בעניין זה.

הטיעון השני עשוי להיות לגיטימי, אבל רק בתנאי שהמשק נמצא כעת במיתון, עם שיעור אבטלה גבוה וסיכוי נמוך של הנפלטים מענף התעשייה להשתלב בענפים אחרים בשוק העבודה — כפי שהיה, למשל, ב–2003 או ב–2009. ואולם כשהמשק נמצא ככל הנראה בשיא מחזור העסקים, ושיעור האבטלה בשפל היסטורי, התערבות של הממשלה או של בנק ישראל כדי להאט את מגמת ההתחזקות של השקל היא חסרת כל היגיון כלכלי או חברתי. להתערבות כזו יש מחיר כבד בצורה של הפסדי הון צפויים (כי הרי ההנחה בתרחיש זה היא שבטווח הארוך השקל יהיה חזק יותר מאשר כיום).

להתערבות כזאת גם אין שום יתרונות. אם רמת שיווי המשקל הטבעית של שער החליפין היא שקל חזק יותר, מוטב שההתחזקות תתרחש כיום, כששיעור האבטלה נמוך, מאשר בעוד כמה חודשים או שנים, כשעלות ההתאמה תהיה גבוהה בהרבה. נוסף על כך, שער החליפין משמש איתות למשקיעים בתעשייה ובענפי המשק האחרים. אם נמצאות בקנה השקעות פוטנציאליות העשויות להניב תשואה חיובית כששער החליפין הוא 3.6 שקלים, אך עלולות להביא להפסדים ולפיטורים אם הוא 3.3 שקלים — הדבר המטופש ביותר שהממשלה יכולה לעשות (בתנאים של משק משגשג ושיעור אבטלה שנמצא בשפל) הוא לגרום לשער החליפין "לשקר" למשקיעים ולעודד אותם להקים מפעלים שהם רווחיים כעת, אך עלולים להיסגר ולגרום לאובדן מקומות עבודה רבים בעתיד, כששער החליפין יגיע לרמת שיווי המשקל שלו.

אם כך, שני הטיעונים של המצדדים בהתערבות עשויים להיות לגיטימיים בתנאים מסוימים, אך הם ממש לא תקפים במצב הנוכחי.

ומה עם התעשיינים? מדוע הם אשמים? מדוע שהממשלה לא "תעזור" להם, בצורה כזאת או אחרת? על כך יש כמה תשובות: הממשלה יכולה "לעזור" לתעשיינים רק על חשבון פגיעה בכלל הציבור, שיישא במלוא העלות של הסיוע; לא זכור שנשמעו צהלות שמחה של תעשיינים בתקופות של פיחות ריאלי בשקל, וגם לא זכור שהם התנדבו אז לחלוק עם הציבור הרחב את הרווחים הגבוהים שנוצרו להם בעקבות הפיחות; כל תעשיין שרוצה בכך יכול להגן על שער החליפין בעצמו, בעלות נמוכה מאוד, באמצעות עסקות גידור לשנה ואף יותר קדימה.

תעשיין שמפעלו היה רווחי בשער חליפין של 3.8 שקלים אך עלול להיות לא רווחי ב–3.4 שקלים, יכול היה לגדר בקלות את שער החליפין כשזה היה 3.8 שקלים באמצעות עסקת גידור פשוטה וזולה. אם הוא לא עשה זאת, ייתכן שהסיבה לכך היא שהוא העדיף לקחת הימור חד־צדדי בטוח: אם השקל ייחלש, הוא ירוויח. אם השקל יתחזק, הוא יבקש מהממשלה להתערב, כדי למנוע סגירת מפעלים ופיטורים.

ד"ר שראל הוא ראש פורום קהלת לכלכלה ושימש בעבר הכלכן הראשי במשרד אוצר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם