ילדים עניים תמיד יתקשו בלימודים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ילדים עניים תמיד יתקשו בלימודים

לעניים אין נחיתות גנטית, אבל לסביבה - תזונה, ביטחון רגשי, נגישות לשפה ולספרים - יש השפעה מכרעת על הישגיהם הלימודיים

14תגובות
בית ספר. למצולמים אין קשר לכתבה
מגד גוזני

מדי שנה מפרסם המוסד לביטוח לאומי את דו"ח ממדי העוני והפערים בישראל. בדו"ח השנתי של 2016, שפורסם באחרונה, היינו עדים לכך ש"חלקים ניכרים של הציבור חיים עדיין מתחת לרמה סבירה של קיום בכבוד", וכי חלה עלייה בממדי העוני של ילדים בישראל. שיעור הילדים החיים בעוני עלה מ–30% ב–2015 ל–31.2% ב–2016.

באותו שבוע שבו פורסם דו"ח העוני של הביטוח הלאומי, פורסמו גם התוצאות הנמוכות של ילדי ישראל במבחני PIRLS הבינלאומיים, הבודקים כישורים אורייניים בכיתות ד'. מה הקשר בין נתוני העוני אצלנו לבין הישגי התלמידים והצלחתן של רפורמות חינוכיות בישראל? דוד ברלינר, חוקר חינוך אמריקאי ידוע, בוחן את תפקיד העוני ברפורמות חינוכיות. הוא נשען על ניתוח מקורות מידע שונים, כמו דו"חות עוני, נתוני בריאות, מדדים בינלאומיים של הישגים לימודיים ומחקר כלכלי־חינוכי. ממצאי מחקריו מעידים על קשר הדוק בין עוני להישגים לימודיים, ועל כך שאין לנתק הישגים לימודיים והצלחתן של רפורמות חינוכיות מההקשר החברתי של עוני.

מדיניות יעילה לשיפור הישגים בבית הספר אינה יכולה להתמקד רק בשיפור מעמד המורה, העלאת שכרו, הקטנת מספר התלמידים בכיתה, הכנסת פדגוגיה חדשנית או שיפור האקלים הבית ספרי והקטנת האלימות. רפורמות חינוכיות כמו למידה משמעותית, הטמעת טכנולוגיות חדשות ומיומנויות המאה ה–21, התוויית סטנדרטים, הכשרת מורים אחרת, הרחבת לימודי המתמטיקה וכיו"ב לא יפרחו — כי אף שלבתי ספר ולמורים יש השפעה על התלמיד הבודד, הרי שדווקא גורמים מחוץ לבית הספר (כמו רמת העוני של משפחות הילדים) יגבילו את ההשפעה של הרפורמות החינוכיות.

הרפורמות יקדמו את הילדים הנמצאים באחוזון ה–20 בקריאה ובכתיבה לכיוון של האחוזון ה–30. זהו אולי אפקט משמעותי מבחינה סטטיסטית, אבל אין בו די. בעוד שבשנה אחת ילד מבלה בבית הספר כ–1,000 שעות, הרי שהוא מבלה כ–5,000 שעות בשכונה ובקרב המשפחה. לדברי הסוציולוגית אליזבט כהן, "עוני הוא גורילה במשקל 600 פאונד, המכריעה את החינוך".

שיפור ההישגים הלימודיים של ילדים עניים בבית הספר מבוסס לא רק על שיפור תנאי הלימוד בתוך בית הספר, אלא מותנה בשיפור תנאי החיים שלהם מחוץ לבית הספר. המכנה המשותף לאותם בתי ספר שבהם הישגי התלמידים נמוכים הוא שהתלמידים בהם ממשפחות עניות. עוני משפיע על הבריאות (בעיות שמיעה יגררו קושי ברכישת שפה וקריאה, אסתמה שאינה מטופלת אצל ילדים עניים תגרום להיעדרויות מבית ספר ותזונה לא מאוזנת תגרור אנמיה, מחסור בוויטמינים, השמנה, או סוכרת — וכל אלה ישפיעו על הלמידה וההישגים).

לעניים אין נחיתות גנטית, אבל לסביבה (בריאות, תזונה, ביטחון רגשי, נגישות לשפה ולספרים) יש השפעה מכרעת על הישגיהם הלימודיים. השאלה היא האם צמצום העוני היה משפר את ההישגים הלימודיים — והתשובה על כך היא חד־משמעית: כן. רפורמות חינוכיות מנסות כמיטב יכולתן, אבל הן זורעות באדמה ענייה. אם נשתמש בדימוי של ברלינר, ייתכן לפעמים שגם באדמה מדולדלת יגדל יבול משובח, אבל היבול יגדל טוב יותר אם נשביח את האדמה ונהפוך משפחות עניות לעניות פחות.

צדק חברתי הוא בעיה פוליטית, והפתרון לה הוא פתרון פוליטי, וכולל העלאה של שכר המינימום, שוויון שכר לנשים ודיור הולם. אחריותיות היא דו־צדדית: בית הספר אחראי לאיכות ההוראה, אך החברה מחויבת בסטנדרטים שיבטיחו לכל ילד תנאים ראויים ללמידה.

פרופ' קוזמינסקי היא נשיאת המכללה האקדמית לחינוך על שם קיי בבאר שבע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות