קוקה קולה מזהמת את העולם

חברת המשקאות הקלים הגדולה בעולם כמעט אינה ממחזרת בקבוקים, ואף פועלת להכשלת חוקי פיקדון

יונתן אייקנבאום
יונתן אייקנבאום
מפעל למיחזור אסופתא
מפעל למיחזור אסופתאצילום: אייל טואג

בקבוקים מפלסטיק מציפים את החופים, את הנהרות ואת הימים בכל רחבי העולם. כ–600 מיליארד בקבוקים מיוצרים מדי שנה, וכמחציתם נזרקים לאחר שימוש אחד בלבד. יותר מ–12.7 מיליון טונות של פלסטיק מוצאות את דרכן לאוקיינוסים מדי שנה, ובכל דקה נשטף אליהם פלסטיק בכמות שיכולה למלא משאית. זיהום זה לא רק מכער את עולמנו, אלא גם זורע הרס. בעלי חיים ימיים נחנקים ממוצרי הפלסטיק, ושרשראות מזון שלמות עלולות להיפגע מכך.

הנושא עלה על סדר היום של האו"ם, ובאחרונה התקבלה פה אחד החלטה חשובה על ידי שרי הגנת הסביבה ב–193 מדינות (בהן גם ישראל) הקוראת לקדם חוקי פיקדון כדי להגדיל את מיחזור בקבוקי הפלסטיק המזהמים. להחלטה הזאת השלכות רבות בנוגע לעתיד השלכת פסולת מפלסטיק בים, והיא צעד ראשון לקראת ניסוחה של אמנה בינלאומית בנושא.

בעוד כלפי חוץ ישראל שותפה למאמץ הבינלאומי למגר את הפלסטיק — כלפי פנים מיחזור הבקבוקים מדשדש בצורה רשלנית. הרחבת חוק הפיקדון למכלים גדולים מתעכבת כבר שלוש שנים, ללא כל הצדקה.

מנתוני דו"ח פנימי שהזמין המשרד להגנת הסביבה, ונחשפו ב–TheMarker ("בלוף המיחזור נחשף", 8 בנובמבר 2017), עולה כי תאגיד אל"ה — השייך לתאגידי המשקאות הקלים בישראל, ובהם החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, זכיינית קוקה קולה בישראל — אינו עומד ביעדי האיסוף. במקום איסוף של 55% מהמכלים הגדולים, כפי שהוא מחויב, הוא אוסף רק 37% (23% באמצעות הכלובים, השאר מתחנות המעבר של הזבל), ורק 10.4% ממוחזרים בפועל. בעקבות ממצאים אלה אף הוגשה באחרונה עתירה לבג"ץ מטעם תאגיד המיחזור אסופתא, המבקש לחייב את השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, ומשרדו להחיל את דמי הפיקדון גם על בקבוקי משקה גדולים.

מאחורי כיפופי הידיים סביב חוק הפיקדון מסתתר סיפור גדול יותר, על אחריותם הסביבתית של תאגידי המשקאות, ובראשם קוקה קולה. חברת המשקאות הקלים הגדולה בעולם, הפועלת ביותר מ–200 מדינות ברחבי העולם, מייצרת 110 מיליארד בקבוקים בכל שנה ושווייה נאמד ב–178 מיליארד דולר ב–2015, נושאת באחריות מיוחדת למשבר הפסלות מפלסטיק הפוקד את האוקיינוסים. לחברה יש את האמצעים ואת מידת ההשפעה הנדרשת כדי לשפר את מצב האוקיינוסים ולעצור את הזיהום שגורמים בקבוקי הפלסטיק. עם טביעת רגל אקולוגית בסדר גודל כזה, החברה צריכה לשאת באחריות על הנזק שמוצריה גורמים. בפועל, החברה כמעט שאינה ממחזרת (עם 0% של שימוש חוזר בבקבוקים בישראל) והיא פועלת ברחבי העולם להכשלת חוקי פיקדון, כפי שחשף מסמך פנימי שהודלף ב"קוק־ליקס".

בניגוד לטענות הרווחות, שלפיהן חוק הפיקדון הוא עול כספי על הציבור, מחקרים מוכיחים כי חוקי פיקדון מאפשרים להגיע לשיעורי מיחזור גדולים מחד גיסא, ולהוזיל את המשקאות עבור ציבור הצרכנים מאידך גיסא. בין היתר, מיחזור באמצעות פיקדון מאפשר להפחית את כמות האשפה, והציבור חוסך בעלויות ניקוי חופים, ימים ושטחים פתוחים.

גם אם היום נעצור את הזיהום מפלסטיק — ייקחו כמה מאות שנים עד שהוא ייעלם ומצב הים יחזור לקדמותו. פלסטיק חד־פעמי הוא חומר שמזהם את הסביבה ועלול לפגוע בבריאות האדם — וגורלו היה צריך להיות כגורל חומרים אחרים שפוגעים בסביבה ובאדם: אסור לשימוש.

עד אז המצב חייב להשתנות. בשלב ראשון, על השר להגנת הסביבה מוטלת האחריות להרחיב את חוק הפיקדון כפי שהוא מחויב על פי חוק. שנית, קוקה קולה ושאר יצרני המשקאות חייבים לשאת באחריות על המוצרים שהם מוכרים, לייצר בקבוקים רק מפלסטיק ממוחזר ולא מנפט גולמי מזהם, ולתמוך בחוקי הפיקדון.

ד"ר אייקנבאום הוא מנהל הקמפיינים של גרינפיס ישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker