להפוך זבל לזהב - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להפוך זבל לזהב

אחד האתגרים החשובים עבור חברות הוא להפסיק לחשוב כיצד להיפטר מהפסולת - ולהתחיל לחשוב איך להרוויח ממנה כסף

2תגובות
אתר מיון זבל בחירייה, ב-2013
ניר כפרי

מפעלים מייצרים מדי יום כמויות אדירות של פסולת. העיסוק בסוגיית הפסולת הולך וגובר בשנים האחרונות בארץ ובעולם במטרה לתת מענה כפול: מחד גיסא, להיפטר מהפחת באופן יעיל, ומאידך גיסא, למזער את הנזק מלכתחילה.

במרבית הפעמים, כשחברות מעוניינות לשנות או לחדש דבר מה בפעילותן, הן בוחנות חדשנות במוצרים הקיימים, אלה שמניבים רווח. אבל מה לגבי הפסולת? אותם השאריות והעודפים שיש לזרוק או להטמין. אחד האתגרים החשובים ביותר עבור חברות הוא להפסיק לחשוב כיצד להיפטר מהפסולת ולמצוא דרכים להפיק ממנה "זהב".

בתערוכת המזון הגדולה בלונדון (The International Food & Drink Event), תערוכה יוקרתית שמציגה לעולם את פריצות הדרך המשמעותיות בעולמות המזון, הוקדש השנה ביתן שלם לעולם הפסולת. התערוכה הציגה התייחסות מכובדת לצד הזוהר פחות של תעשיית המזון — השאריות, ההחזרות, המזון המקולקל ופג התוקף, והאריזות.

חברה אנגלית חדשה הציגה מתקן המאפשר להפריד בין האריזה לתכולה: קרטון מיץ פג תוקף שחוזר מהשוק בתום חיי המדף שלו נכנס למתקן ויוצא בשני חלקים — מיץ שמועבר למכל, וקרטון ריק. קל יותר לטפל (כלומר להיפטר) מכל אחד מהרכיבים באופן נפרד, מאשר כשהם ארוזים יחד. גם קופסת שימורים שהגיעה לסוף דרכה מתפרקת היטב במתקן החדש לתכולה (המזון) ולקופסה.

חברה אחרת הציגה שיטות איסוף ושימוש חדשות לאותה פסולת מזון. החברה מציעה למסעדות או למתקני הסעדה להעביר את שאריות המזון למכל ההופך אותם לנוזל, וכך מצמצם משמעותית את שטח האחסון. פעם בשלושה שבועות נאסף הנוזל ומועבר למתקן איסוף מרכזי, שבו יפיקו ממנו אנרגיה. איך? הנוזל מאוחסן במתקן נטול חמצן ולכן מתפתחים בו חיידקים אנאירוביים שנהפכים לאנרגיה, עמה ניתן לספק למשל חשמל בכמויות גדולות מאוד. המסעדה או מתקן ההסעדה משלמים כסף עבור פינוי השאריות, והמפעל שמפריד פסולת כדי להיפטר ממנה משלם על המתקן ועל תהליך העבודה.

האתגר הגדול הוא למצוא דרך לייצר מקור הכנסה חדש מהפסולת עבור החברה. לשם כך, יש להסתכל על הפסולת בדרך אחרת — לא כדבר שצריך להיפטר ממנו, אלא כדבר שיכול להרוויח כסף, והרבה.

דוגמה ישראלית מצוינת לכך היא מפעל גדות ביוכימיה, המייצר חומצת לימון. הפחת שנוצר בעקבות ייצור חומצת הלימון הוא מיקרו־פטרייה בשם אספרגילוס ניגר, פטרייה פונקציונלית מאוד עבור תעשיית המזון, ובעלת סגולות בריאות ייחודיות ונדירות. מסתבר שהפטרייה מסוגלת לייצב מרקמים עדינים כמו מיונז דל שומן או רטבים דיאטטיים, ולהחליף חומרי גלם יקרים בסלטים או רכזים. היא גם מוסיפה ערך תזונתי לכל מוצר מזון, מכיוון שהיא סיב פרביוטי רב־עוצמה.

בנוסף, במחקר שערך מפעל גדות עם האוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' בטי שוורץ, נמצא כי הפטרייה הזאת היא הרכיב האורגני היחיד בעולם המסוגל לנטרל תסמיני דלקות במחלות מעיים ואפילו מחלות קשות כגון קרוהן וקוליטיס, מה שהפך אותה לתוסף התזונה הראשון בעולם המסוגל לטפל בתסמונות של המחלות הקשות האלה.

הדוגמאות האלה הן רק אחדות מני רבות לאפשרויות הנסתרות העומדות בפני חברות להפקת ערך רב מדבר שהן לרוב עושות מאמצים רבים להיפטר ממנו, לא רק בתעשיית המזון — אלא במגוון רחב של תעשיות נוספות כמו פלסטיק ומתכת.

כשמתמקדים בפחת כדי לייצר ממנו ערך חדש ורווחי לעסק, כשחושבים עליו כסטארט־אפ הבא — השמים הם הגבול. כל חברה יכולה לנפץ את הפרדיגמות המוכרות סביב הפסולת, ולמצוא הזדמנות בעלת פוטנציאל עסקי עצום, שלעתים מונחת ממש מתחת לאף.

הכותב היא מנכ"לית חברת חדשנות מעשית שעוסקת בייזום ופיתוח סטארט־אפים לתעשייה המסורתית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות