חברה עסקית צריכה לקחת סיכונים - זירת הדעות - TheMarker

 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברה עסקית צריכה לקחת סיכונים

לפי כלל שהחיל העליון, בית המשפט מספק חסינות לנושאי משרה אל מול סנקציות אישיות, בתנאי שאלה לא נהגו ברשלנות

7תגובות
הפגנת עובדי טבע בירושלים
אמיל סלמן

הפיטורים בטבע הם תוצאה ישירה של סיכונים עסקיים שנלקחו על ידי נושאי המשרה בחברה, ולא היו נלקחים אלמלא הניחו שיישאו באחריות אישית במקרה של כישלון.

תחושת האי־צדק בנוגע לכך שעובדים רבים מאבדים את משרתם בשל טעויות של אחרים מובילה רבים בתקשורת ובמערכת הפוליטית להציע להטיל אחריות אישית על נושאי המשרה בטבע. אלא שיש לשאול אם הטלת סנקציות אישיות היא מהלך רצוי, ומהן התוצאות שעלולות להיגרם כתוצאה מהטלת אחריות אישית על נושאי המשרה.

רק לאחרונה החיל בית המשפט העליון את כלל שיקול הדעת העסקי שנהוג במדינת דלאוור בארה"ב, הידועה כמודל לחיקוי בכל הקשור לדיני החברות שלה. לפי הכלל, בית המשפט אינו נכנס לשיקולים העסקיים של נושאי המשרה במקרה שאלה התבררו כשגויים, ולמעשה הוא מספק מעין חסינות לטעויות של נושאי משרה.

החסינות תלויה בכך שנושאי המשרה פעלו בתום לב, שקלו את השיקולים הרלוונטיים ולא פעלו בניגוד עניינים. יש לשים לב להבדל התהומי בין הדרישה לשקילת השיקולים הרלוונטיים לבין בחינת נכונות השיקולים. על פי הכלל שהוחל, בית המשפט נמנע מלבחון את השיקול, והוא בוחן רק אם נשקל על ידי נושאי המשרה לפני קבלת ההחלטה — ואם נשקל, ניתנת להם חסינות מהטלת סנקציות אישיות.

לכלל קיימים חריגים, שמטרתם לברר אם ההחלטות התקבלו ברשלנות. ואולם הקו בין רשלנות והיעדר רשלנות רחוק מלהיות ברור. לשופטי העליון בישראל נדרשו כ–150 עמודי פסק דין כדי לנסות לצייר קו זה. בין מספר המלים לבין בהירות משפטית קיים יחס הפוך — שיקול דעת אינו הופך לרשלנות אם תוצאותיו מוכיחות בדיעבד שהיה שגוי, אלא רק אם השגיאה נעשתה בלי שהופעל שיקול דעת.

הביטחון של נושאי המשרה בכך שלא יישאו באחריות אישית אם הסיכונים שלקחו יהפכו לכישלון עסקי היה מבוסס (יחסית). הוא נסמך על השיטה שבה בנויה המערכת הכלכלית והמשפטית בישראל, שמנסה להבטיח בדיוק את זה — הסרת האחריות האישית כתוצאה מכישלונות עסקיים. מה שעומד מאחורי זה הוא הרצון להניע את גלגלי הכלכלה כדי להצעיד קדימה את המשק.

כדי לפתח את הקופקסון שהכניס לקופתה מיליארדים רבים, טבע נדרשה להסתכן ולהשקיע בפיתוח. ללא לקיחת סיכונים היא לא היתה מגיעה לאן שהגיעה. סיכונים עסקיים הכרחיים כדי להביא לצמיחה ולהניע את הכלכלה. בניגוד לסיכון בפיתוח הקופקסון, שהתברר כמוצלח, הסיכונים שנלקחו בשל סיום תקופת הפטנט על הקופקסון כללו השקעות שגויות ברכישת חברות וגרמו להפסדי הון עצומים.

נגד טבע מתנהלות בבית המשפט כמה תביעות שבהן התובעים טוענים לרשלנות בקבלת החלטות. ייתכן שבחלקן יתברר שהליך קבלת ההחלטות התבצע ברשלנות או אפילו בפזיזות, והיה שגוי — ולכן עליו להוביל לנקיטת סנקציות אישיות נגד נושאי משרה. אך כדי לא לפגוע פגיעה אנושה בצמיחה במשק יש להבחין בין רשלנות בהליך קבלת ההחלטה לבין בחינת ההחלטה בדיעבד ובהתאם לתוצאות שהתבררו לאחר מעשה. הטלת סנקציות אישיות במקרה האחרון עשויה לספק את הרצון להעניש, אבל להביא לאסון כלכלי.

הכותב הוא עורך דין העוסק בפתרון סכסוכים עסקיים ודיני עבודה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם