הזהב האדום: הנתון הכלכלי המרתק שמסביר בפשטות את המחאה באיראן - זירת הדעות - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הון-מזרח תיכון

הזהב האדום: הנתון הכלכלי המרתק שמסביר בפשטות את המחאה באיראן

השנה יצטרפו לשוק העבודה באיראן כ-800 אלף צעירים, שיתווספו לכ-6 מיליון מובטלים - רובם בוגרי אוניברסיטאות

10תגובות
הפגנה בטהרן במחאה על המצב הכלכלי באיראן, בשבת
STRINGER / Anadolu Agency

בתוך שפע הדיווחים על ההפגנות באיראן, נבלע לו נתון כלכלי מרתק במיוחד. מחוז חורסאן־רזאווי הצטיין השנה ביצוא, כשהכניס למדינה יותר מחצי מיליארד דולר מיצוא זעפרן. "הזהב באדום" כפי שמכונה התבלין, נמכר בעולם באלפי דולרים לק"ג וכ–80% מכלל היצוא האיראני גדלים במחוז הזה. חצי מיליארד דולר הם אמנם פסיק בתקציב האיראני, שיסתכם השנה בכ–104 מיליארד דולר, אבל הוא מסמל את המאמץ האדיר שמשקיעה איראן בטיפוח היצוא.

כשברחובות הערים מניפים המפגינים כרזות שדורשות להפחית את יוקר המחיה, לבטל מסים ולהמשיך את הסובסידיות למוצרי דלק ומוצרי יסוד אחרים, כל דולר או יורו שנכנסים לאיראן הם כאוויר לנשימה במדינה שסובלת מגירעון תקציבי של 5.3 מיליארד דולר.

בחודש שעבר החליטה ממשלת איראן על תוכנית מיוחדת לעידוד יצואנים מצטיינים, שלפיה הם יוכלו לקבל הלוואות בריבית מופחתת ב–0.5%, בקשות להלוואה ידונו בתוך עשרה ימים, לעומת השבועות הארוכים שנאלצים יצואנים להמתין עד למתן ההלוואה, הם יזכו לליווי בנקאי ולייעוץ בנושאי יצוא והממשלה תעמיד לרשותם הלוואות מיוחדות בהיקף של יותר מ–4.5 מיליארד דולר.

עידוד היצוא הוא רק חלק מן המשוואה שכלולה בתוכנית החומש השישית, שתתחיל במארס. איראן רשמה אמנם השנה גידול משמעותי של 7.8% בהיקף היצוא ללא נפט ומוצריו, אבל מנגד היבוא זינק ביותר מ–18% — בעיקר מטורקיה, מדינת איחוד הנסיכויות (שבאופן פרדוקסלי שותפה לסעודיה במדיניות ההתנגדות לאיראן) וגרמניה, אבל גם ממדינות אחרות כמו סין ודרום קוריאה.

הפער בין היבוא ליצוא, שצמח ביותר מ–400%, וקלע את המדינה לגירעון מסחרי של כ–4 מיליארד דולר לעומת עודף של כ–30 מיליארד דולר ב–2016, נובע בחלקו מיבוא לצורך ייצור. אבל חלקו המדאיג הוא זה שנוצר מיבוא מוצרי מותרות — שנסק על רקע התחושה האופטימית שנטע הסכם הגרעין. זהו החלק שאותו חותרת הממשלה להקטין באופן דרסטי כדי לחזור לאיזון מסחרי, ולצמצם את זרימת המט"ח אל מחוץ למדינה.

אחד הענפים שואבי המט"ח הוא יבוא המכוניות, שעליו יוטל מס יבוא בשיעור של 45%–65% בהתאם לנפח המנוע. על פי תקנות חדשות שפירסם משרד התחבורה האיראני, החל מהשנה יוטל המס הזה גם על חלק ההובלה של המכוניות לאיראן, ייאסר יבוא מכוניות מרצדס ולקסוס, ויבואנים יידרשו להציג הסכמים עם חברות הייצור שעל פיהם יסכימו אותן חברות לספק שירותים אחרי המכירה, כמו חלפים מקורים, הקמת רשתות מוסכים בפיקוח חברת הייצור והדרכה מקצועית.

לכאורה, זהו תנאי מובן מאליו שאינו דורש הסבר, אבל יצרני מכוניות רבים אינם מעוניינים עדיין להרחיב את עסקיהם באיראן מעבר למכירת מכוניות, ויבואני הרכב יתקשו לפיכך להציג הסכמים כפי שדורשת המדינה. הקושי הזה, מקווה הממשלה, יביא גם לצמצום ביבוא המכוניות ולהגדלת מכירת המכוניות המקומיות. לכך יש להוסיף את אגרת לוחות רישוי (מספר הרכב) שמגיעה ל–10% מערך הרכב ועוד 1% שמחויבים היבואנים "לתרום" לסהר האדום. כך צומח מחירה של מכונית מיובאת שעלתה בממוצע 50 אלף דולר ליותר מ–72 אלף דולר. הנטל על יבואני המכוניות הוא רק דוגמה אחת לתוכנית רחבה יותר ששואפת להגדיל את נתח מס היבוא בכלל ליותר מ–30% מכלל המסים הלא ישירים שגובה המדינה.

אבל גם מי שכבר רכש מכונית, מיובאת או מקומית, צפוי להיפרד מעוד נתח מהכנסתו, שכן הממשלה החליטה להעלות את מחיר הדלק מ–23 סנט לליטר ל–35 סנט, כשעיקר הנטל ייפול על מעמד הביניים, ובכך מספק למעמד זה עילה מצוינת להצטרף אל אלפי המפגינים נגד המשטר. השבוע דווח באיראן שהממשלה דנה באפשרות לבטל את העלאת מחירי הדלק כדי להרגיע את הרחובות, אבל גם אם תתקבל החלטה כזאת, שתשפיע על תוכנית החומש כולה ועל קצב שיקום המשק האיראני, יהיה זה צעד קטן מדי ומאוחר מדי, כי הבעיה הגדולה והמעיקה ביותר היא שיעור האבטלה שמסתכם רשמית ב–12.4%.

השנה יצטרפו לשוק העבודה עוד כ–800 אלף מבקשי עבודה, שיצטרפו ליותר מ–6 מיליון מובטלים, רובם בוגרי אוניברסיטאות. המדינה החליטה אמנם להקצות מיליארדי דולרים כדי ליצור מקומות עבודה חדשים ולהכשיר בוגרי אוניברסיטאות לדרישות השוק, אבל יהיה צורך בהשקעות זרות כדי לפתוח מפעלים חדשים ולהניח תשתיות כאלה שהמובטלים יוכלו לעבוד בהם. השקעות כאלה נבלמו לאחרונה בעקבות כוונותיהם של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והקונגרס האמריקאי להטיל סנקציות נוספות על איראן, כוונה שמבהילה גם משקיעים מאירופה וממדינות אסיה שאינם רוצים להסתכסך עם הממשל האמריקאי.

מאמץ נוסף יהיה להכשיר חיילים בשירות סדיר לעבודה בשוק האזרחי, עוד בתקופת שירותם. חיילים שירצו בכך יוכלו לבקש לעבוד או לקבל הכשרה מקצועית בחברות עתירות ידע. השירות בצבא הוא חובה לכל צעיר בן 18, הוא נמשך 21 חודשים ומהווה תנאי מוקדם לקבלת היתר יציאה מהמדינה או לקבלת עבודה במשרדי ממשלה. על פי התוכנית החדשה, יוכלו חיילים לבקש להמיר עד שנה משירותם בעבודה בחברות שתקבע הממשלה, או לקבל הכשרה מקצועית באותן חברות — ובכך גם להבטיח לעצמם מקום עבודה אחרי השחרור. בשלב ראשון מיועדת התוכנית ל–1,000 חיילים (מתוך כ–400 אלף מתגייסים) אבל הצפי הוא שלפחות 200 אלף חיילים יצרפו אליה בשנים הקרובות.

תוכניות כאלה אינן יכולות אמנם להרגיע את המפגינים, שכבר שנים ממתינים למקום עבודה הולם, אבל הן מצביעות על המודעות העמוקה של הממשל האיראני לאיום האבטלה על יציבות המשטר, עד שהוא מוכן לנגוס אפילו בהיקף המוכנות הצבאית כדי להפחית את היקף האבטלה. אפשר לשער שבימים הקרובים תודיע הממשלה על צעדים נוספים כחלק ממדיניותה "להקשיב למפגינים, להיענות לדרישות הציבור וליישב את הבעיות", כדברי שר הפנים עבדולה רחמני פאזלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם