לשלב חרדים - אבל בלי טובות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לשלב חרדים - אבל בלי טובות

העדפה מתקנת בשילוב חרדים בשירות המדינה חייבת להתבצע בתנאים המקובלים, ולא באמצעות הורדת סף הקבלה לשירות

5תגובות
חרדים עובדים
ג'וינט ישראל

בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה באחרונה, יזכו בקרוב חרדים שיהיו מעוניינים בכך להשתלב ביתר קלות בתפקידים שונים בשירות המדינה. ההחלטה קובעת כי האוכלוסייה החרדית תהיה אחת מהאוכלוסיות המיוחדות הזכאיות להעדפה מתקנת וייצוג הולם בשירות המדינה.

החלטה זו מושתתת על יעדים מדידים, שלפיהם כ–7% מכלל העובדים הנקלטים בשירות המדינה יהיו בני המגזר החרדי. צעד זה אמור ליצור מומנטום חיובי להגברת שילובם של נשים וגברים חרדים בשירות המדינה. כך יהיה ניתן לגוון בעתיד הקרוב את נותני השירותים במינהל הציבורי בישראל ולסייע להגברת איכות השירות הציבורי.

כשלעצמו, צעד זה מבורך, והוא מהווה אבן דרך חיונית נוספת בצמצום הפערים החברתיים והכלכליים בין הציבור החרדי לציבור הכללי בשוק העבודה, באקדמיה, בצבא ובזירות חברתיות־כלכליות נוספות בישראל. זאת, בייחוד לאור העובדה שכיום מהווים החרדים פחות מ–1.5% מכלל המנהלים והעובדים בדרג האקדמי בשירות המדינה. אלא שבעקבות המהלך הושמעו טענות לגבי אי־כשירותם של חרדים למשרות בשירות המדינה, נוכח היעדר השכלת יסוד בקרב חלקם. מכאן עולה הטענה כי יש להגמיש את הקריטריונים עבורם. ואולם זאת תהיה טעות קשה.

לא ראוי מבחינה ציבורית ומקצועית להוריד את רמתו של השירות הציבורי על זרועותיו השונות. הודות למאמצים רבים שנעשו בשנים האחרונות, ולנוכח שינויים שעוברים על חלק מהחברה החרדית, גם אין בכך כל צורך ממשי. לפי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בשנת הלימודים הקודמת למדו כ–1,200 חרדים לתארים מתקדמים (תואר שני ומעלה), ומתוך כ–10,000 סטודנטים לתארים ראשונים, חלק ניכר הם בעלי השכלה אקדמית הנדרשת לתחומים רלוונטיים בשירות המדינה — משפטנים, בעלי תואר במינהל עסקים, במקצועות רפואיים ובמדעי החברה.

על כן, לא רק שהצטרפות החרדים לשירות המדינה לא תוריד את איכותו, אלא ניתן לצפות כי ייחודם החברתי והתרבותי של החרדים שייקלטו בשירות המדינה יעשיר, יחזק, ישפר ויגוון את מנגנון קבלת ההחלטות הציבורי. העובדים החרדים ייתנו ביטוי לעמדות ותפישות שמחוץ לקופסה.

הורדת תנאי הכניסה לשירות המדינה, לא רק שתפגע בשירות הציבורי בכך שיסליל עובדים לא מתאימים לתוכו, אלא גם לא תגשים בטווח הארוך את המטרה של שילוב חרדים במגזר הציבורי ובשוק התעסוקה בכלל. עובדים שאינם מתאימים לתפקידם לא יצליחו להשתלב במשרות בכירות ולהתקדם בהן, ולא יוכלו להשפיע באופן משמעותי יותר על עתיד שירות המדינה. ללא סיפורי הצלחה, לא יהיה ניתן יהיה לגייס בהמשך חרדים נוספים למגזר זה.

לפיכך, העדפה מתקנת בשילוב חרדים בשירות המדינה חייבת להתבצע באופן הוגן והגון, בעזרת העצמת ההון האנושי של החרדים ושיפורו, על ידי שינוי מדיניות במערכת החינוך, באקדמיה ובצבא ותחת התנאים הנאותים והמקובלים בנציבות שירות המדינה. כך יהיה ניתן להעצים את שירות המדינה בכלל, ואת נושאי התפקידים הציבוריים מהמגזר החרדי בפרט.

הכותב הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ובמינהל המחקר של משרד העבודה והרווחה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות