הצפיפות בבתי החולים הורגת אנשים

כדי להתמודד עם הזיהומים יש לשפר את התשתיות ולפתח מסגרות טיפוליות בקהילה כחלופה לאשפוז בבית חולים

עדי ניב יגודה
עדי ניב יגודה
בית חולים לניאדו נתניה
בית החולים לניאדו בנתניהצילום: ניר כפרי
עדי ניב יגודה
עדי ניב יגודה

"בישראל מתים בכל שנה כ–4,000 בני אדם מזיהומים בבתי חולים. שמירה על סביבה היגיינית בבתי חולים היא האחריות של כולנו" — זו הכותרת שבה פתח באחרונה משרד הבריאות קמפיין ציבורי רחב בנושא המלחמה נגד תמותה מזיהומים במערכת הבריאות.

הקמפיין חשוב, נכון וראוי, אף אם בפועל יינצלו חיים של אדם אחד בלבד. עם זאת — ומבלי להפחית בחשיבות של כל פעולה שבכוחה לצמצם תמותה שמקורה בזיהומים במערכת האשפוז — יש לומר כי לא המטופל ובני משפחתו הם הבעיה המרכזית.

נכון להיום, תשתיות אשפוז מיושנות שאינן מתאימות לצורכי האוכלוסייה לצד עומסים בלתי־נסבלים הם כר פורה לצמיחה ולשגשוג של זיהומים. אף שבשנים האחרונות חלה ירידה בשיעור הזיהומים בפגיות, ישראל ממשיכה להחזיק בנתון לא מחמיא, שלפיו שיעור הזיהומים בפגיות הוא פי שלושה ממדינות המערב. כמו כן, רבים מהמטופלים במערכת האשפוז, בעיקר במחלקה הפנימית והגריאטרית, חווים מציאות של צפיפות איומה בחדרי האשפוז, מיטות אשפוז במסדרון, עומסים בחדרי ההמתנה ובמיון, ותור של מיטות במסדרון בהמתנה לביצוע בדיקת הדמיה.

כל עוד ימשיכו להשכיב שישה מאושפזים ואף יותר (כשלעתים אחד מהמטופלים אף נושא מחולל מחלה זיהומית) בחדר שנבנה במקור לשלוש מיטות, ושלצדו תא שירותים אחד — זיהומים ימשיכו לשגשג, ומטופלים ימשיכו למות מכך. כל עוד זו המציאות, ספק רב עד כמה קמפיין תקשורתי, חשוב וטוב ככל שיהיה, יכול לצמצם תמותה מזיהומים באופן אמיתי ודרמטי.

ראוי שהממשלה תביט בכנות ובאומץ על תנאי האשפוז הקיימים במערכת הציבורית. מנתונים שמתפרסמים מדי שנה עולה התמונה הבאה: מספר מיטות האשפוז הכללי בישראל הוא 2.3 מיטות ל–1,000 איש, בעוד הממוצע ב–OECD הוא 3.7. בנוסף, שיעור תפוסת המיטות הממוצע באשפוז כללי בישראל הוא 94%, בעוד הממוצע ב–OECD הוא 77%. יש הטוענים כי שיעור התפוסה מלמד על יעילות בניצול משאבי ציבור — אך בפועל, את המחיר משלמים חולים בחייהם.

ברוח הקמפיין שטוען כי "שמירה על סביבה היגיינית בבתי חולים היא האחריות של כולנו", יש להפנים כי התמודדות אמיתית עם בעיית הזיהומים במערכת הבריאות הציבורית כרוכה בשיפור תשתיות האשפוז ובפיתוח מואץ של מסגרות טיפוליות בקהילה כחלופה לאשפוז. ראוי שבבתי החולים יאשפזו רק מי שלבית החולים יש יתרון יחסי בטיפול בהם — מכיוון שבמחלקות האשפוז שוכבים מטופלים שלעתים עצם השהייה שלהם בבתי החולים מסוכנת יותר מהבעיה שבגינה הם נמצאים שם. אלה מטופלים שמבחינה מקצועית ואנושית צריך להעניק להם טיפול במסגרת ביתית או קהילתית. ראוי להתייחס לפיתוח מערך משוכלל של מסגרות טיפוליות בקהילה כחלופה לאשפוז, כאל משימה לאומית רבת חשיבות.

הכותב הוא עורך דין, מומחה למשפט רפואי ומדיניות בריאות, ומרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובפקולטות למשפטים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker