השמאים מכניסים את עורכי הדין למלכוד - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השמאים מכניסים את עורכי הדין למלכוד

תיקון חדש לתקנות האתיקה של שמאי המקרקעין, עלול להציב את עורכי הדין בפני מלכוד. מצד אחד שמאי ולקוח יוכלו לקבוע כי שכרו של השמאי יותנה בתוצאות המשפט, ומצד שני הכללים האתיים אוסרים על עורך הדין לתת יד לכך

3תגובות
קרקע חקלאית
עופר וקנין

באחרונה סוערות הרוחות בענף שמאי המקרקעין בעקבות החלטה של מועצת שמאי המקרקעין לתקן את תקנות האתיקה שלהם, כך שיותר לשמאי מקרקעין לגבות שכר טרחה לפי תוצאות ההליך. תיקון מרחיק לכת זה, שעבר במועצה כמעט פה אחד, הועבר לאישור שרת המשפטים, איילת שקד. התיקון מגלם קשיים לא מבוטלים, החורגים מהעולם השמאי בלבד.

חוות דעת של שמאי מקרקעין מוגשות לבתי המשפט כעניין שבשגרה, באמצעות עורכי דין המייצגים צדדים בסכסוך משפטי. חוות דעת אלה רלוונטיות בתביעות על ירידת ערך עקב פגיעה שנובעת מתוכנית, בתביעות פיצויים נגד הפקעות ובמחלוקות מסחריות־קנייניות.

ספק אם מועצת שמאי המקרקעין נתנה את דעתה לכך שהתיקון עלול להעמיד את עורכי הדין בפני קושי אתי. קושי זה נובע מהכללים האתיים החלים על עורכי הדין, הקובעים כי עורך דין "לא ייתן יד לביצוע כל תשלום או תמורה אחרת לעד תמורת עדותו, אם תשלום זה מותנה בתוצאות המשפט". הפרשנות המקובלת של כלל זה היא שלעורך דין אסור להעלות לדוכן העדים במשפט עד (ושמאי מקרקעין המגיש חוות דעת הוא בבחינת עד), אם ידוע לו כי העד מקבל תשלום המותנה בתוצאות המשפט.

במצב זה, עורכי הדין עלולים להימצא בפני מלכוד. מצד אחד, הלקוח והשמאי הסכימו כי שכרו של השמאי יותנה בתוצאות המשפט, ומצד שני הכללים האתיים אוסרים על עורך הדין לתת יד לכך. התעקשותו של עורך דין בעניין זה עלולה להותירו ללא לקוח - שעלול להעדיף לעבור לעורך דין אחר שאינו מכיר את הכלל האמור או אינו מקפיד עליו.

פתרון אפשרי, אך לא סביר, למלכוד זה הוא תיקון או הבהרת כללי לשכת עורכי הדין, כך שהכלל לא יחול במקרה שבו כללי אתיקה של מקצועות אחרים מאפשרים גביית שכר המותנה בתוצאות המשפט.

התיקון המוצע של כללי האתיקה של שמאי המקרקעין מגלם קושי נוסף. בית המשפט העליון הבהיר כי חוות דעת שבהן השכר נגזר מסכום הזכייה בתביעה מעוררות חשש מובנה להטיית חוות הדעת. לכן ניתן לחוות דעת כזאת משקל ראייתי נמוך מאוד. כך למשל קבע השופט יורם דנציגר בפסק הדין בעניין קיטאל החזקות (רע"א 779/06), שעסק במחלוקת לגבי הערכות שווי הוגן של מניות: "מנגנון שכר הטרחה שסוכם בין המבקש לבין המומחה מטעמו (רואה חשבון), שבו נגזר שכר הטרחה מסכום הזכייה בתביעה, מעורר קושי של ממש. מנגנון זה הופך את המומחה במידה מסוימת לבעל אינטרס בתביעה ומעורר חשש מובנה להטיה של חוות הדעת (ולמען הסר ספק ייאמר כי הדברים נאמרים בלי להטיל כל דופי ביושרו של המומחה). לפיכך, זו חוות דעת שמשקלה הראייתי נמוך".

מכאן שהתיקון המוצע של כללי האתיקה של שמאי המקרקעין, ככל שיחול על הליכים המתנהלים בבתי המשפט, עלול לחטוא למטרתו. יתר על כן, תיקון זה עלול דווקא לפגוע בצדדים שידם אינה משגת, ולכן יעדיפו לשלם שכר המותנה בהצלחה.

הכותב הוא עורך דין במחלקת ליטיגציה ויישוב סכסוכים במשרד עמית פולק מטלון ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות