כחלון ונתניהו ממלאים את השירות הציבורי במינויים פוליטיים

ראש הממשלה ושר האוצר נדרשים לחשוף בפני הציבור את השיקולים לבחירת מועמדיהם, דרך בחירתם ומול מי התמודדו

מוטי שפירא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רה"מ נתניהו ושר האוצר כחלון
מוטי שפירא

על פי המדווח בתקשורת, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מעכב את מינוי נציב שירות המדינה ודבק בהחלטתו למנות לתפקיד את עפרה ברכה. כן מדווח כי שר האוצר, משה כחלון, החליט על מינוי ענת גואטה, לשעבר מנכ"לית אנטרופי, לתפקיד יו"ר רשות ניירות ערך במקומו של פרופ' שמואל האוזר המסיים בקרוב את תפקידו.

עפרה ברכה, מועמדת רה"מ לתפקיד נציבת שירות המדינהצילום: מתוך עמוד הפייסבו

החוק קובע כי תפקיד יו"ר רשות ניירות ערך ותפקיד נציב שירות המדינה אינם חייבים במכרז פומבי. שר האוצר (במקרה של יו"ר הרשות) והממשלה (במקרה של הנציב) יכולים למנות לתפקידים אנשים ש"הובאו" על ידיהם. מכאן שמשרות אלה הן מעין משרות אמון של הממשלה. ואולם, להבדיל ממשרות האמון בלשכות השרים והמנכ"לים במשרדי הממשלה, אלה משרות שכהונתם קצובה בזמן, ובמקרים רבים יכולה לחצות שתי ממשלות או יותר, וכן כמה שרי אוצר.

בכך קיימת סתירה מובנית. התפקידים הם תפקידים מקצועיים שאין בהם, בעיקר לא בתפקיד יו"ר רשות ניירות ערך, כל היבט פוליטי. גם נציב שירות המדינה, על פי התפישה הקלאסית־מקצועית, אמור להגן על שירות המדינה מפני הטיה פוליטית ולפעול למען מקצועיותו ואיכותו. מכאן שיו"ר רשות ניירות ערך, למשל, חייב להיות המועמד המתאים ביותר לתפקיד. כל תהליך מינויו ואיתורו חייב להיות שקוף, ומתחייבת מערכת סינון מקצועית, אתית ואישיותית לבחירתו.

ניסיונה של התקשורת להתחקות אחר מקורות הקשר בין נתניהו לברכה ובין כחלון לגואטה הוא מהלך מביך — את המועמדות ואת הממנים — ומגיע לכל מיני פינות לא רצויות. לפי פרסומים בתקשורת, נתן אשל הוא זה שהמליץ על מועמדותה של ברכה לנציבת שירות המדינה (מעבר לעובדה שקרוביה עובדים בלשכת ראש הממשלה — שמעלה שאלות בפני עצמה); וגואטה יצרה קשר עם כחלון לפני הבחירות, כשפעל במסגרת "מכון מחקר".

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערךצילום: ללא קרדיט

מצב זה נותן תחושה כי אלה הם, במידת מה, מינויים אפלים ואישיים מאוד. אם אלה הם פני הדברים, ניתן להגדיר את מינוין של המועמדות כ"מינוי של אמון אישי". אם כך הדבר — יש מקום לקבוע כי מועמדות אלה, אם ייבחרו, יסיימו את תפקידן כשהפטרון יסיים את תפקידו מכל סיבה שהיא (בחירות או התפטרות), ולא בהתאם למוגדר בחוק. זהו הנוהג ההולם, אם הממשלה אכן מבקשת להפוך שני תפקידים מרכזיים וחשובים ביותר, שעניינם מקצועי ולא פוליטי, לעוד משרות, שבהן האמון האישי גובר על כל שיקול אחר.

במקרים של מינוי היו"רים הקודמים של רשות ניירות ערך, פורסם מי היו המועמדים, וכל מועמד נדרש לעבור ועדת בחירה בראשות מנכ"ל האוצר. גם מינוי נציב שירות המדינה נדרש באישור ועדה לבדיקת המועמד לתפקיד. מומלץ כי מינויים מסוג זה יעברו גם שימוע פומבי בכנסת.

ראש הממשלה ושר האוצר נדרשים לחשוף בפני הציבור את השיקולים לבחירת מועמדיהם לתפקידים הבכירים, דרך בחירתם ומול מי התמודדו. ללא מהלך זה, הציבור יבין כי המינויים לא היו בהכרח לטובתו.

הכותב הוא בעל חברת ייעוץ וניהול, והיה מנכ"ל להב — לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker