החוק האווילי לעידוד היצוא התעשייתי

החוק לעידוד השקעות הון — שתכליתו במקור היתה יצירת מקומות עבודה והקמת מפעלים — מתמקד כעת בעידוד היצוא

אוריאל לין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ח"כ שלי יחימוביץ'. מדיניות של אפליית מסצילום: אייל טואג
אוריאל לין

המשבר העמוק בחברת טבע והמהומה שקמה בעקבות תוכנית הפיטורים הרחבה בה הם תוצאה ישירה של כשלי הממשל הישראלי.

יש שבאים אל טבע בטענות, כי לאחר שבמשך שנים קיבלה מהמדינה הטבות מופלגות, כפי שלא קיבלה אף חברה אחרת — הטבות מס בסך 20 מיליארד שקל — היא מעזה עתה לפטר עובדים בישראל. אלה שבאים בטענות לטבע, ויש אכן בסיס לדבריהם, היו אלה שיצרו את המצב האבסורדי כפי שהוא משתקף כיום. בקבוצה זו יש לכלול גם את ח"כ שלי יחימוביץ' — מפני שבפועל טבע התנהלה בדיוק על פי הוראות החוק, ובייחוד תפישות היסוד של החוק לעידוד השקעות הון, שאותן עיצבו בסיפוק רב נערי האוצר ומחוקקינו. אלה לקחו חוק פשוט ועיוותו אותו לכדי החוק לעידוד היצוא התעשייתי.

חוק זה קובע כי מפעל תעשייתי המצליח לייצא 25% מכלל המחזור ייהנה מהטבות מס מופלגות, שאין להן תקדים במשק, בעוד שאר המגזר העסקי ישלם את מלוא המסים המוטלים על חברות עסקיות — מס חברות של 23% מ–2018 (24% השנה, ויותר מכך בעבר), ועוד 30% או 33% על משיכת רווחים.

התכליות העיקריות של החוק לעידוד השקעות הון, כמו יצירת מקומות עבודה והקמת מפעלים, הושלכו הצדה כחסרות ערך. מה שנותר כמבחן העיקרי הוא הענקת הטבות מס מופלגות וקבלת מענקים במידה מוגבלת תמורת יצוא של 25% מהמחזור. אין כל דרישה ליצירת מקומות עבודה או להקמת קווי ייצור חדשים. וכך, הפך החוק לעידוד השקעות הון לאחד מהחוקים המטופשים הקיימים בספר החוקים.

בפני מפעל תעשייתי שאינו עומד בדרישת יצוא של 25% סלולה הדרך לפטר עובדים המייצרים עבור השוק המקומי ולסגור קווי ייצור המיועדים לשוק המקומי, ובכך להגדיל את יחס היצוא לכלל המחזור. לעתים זה אף משתלם, שכן שורת הרווח נטו משתפרת. לפתע, כאילו אין חשיבות לכוח הייצור עבור השוק המקומי או יצירת מקומות עבודה.

תפישת יסוד מעוותת זו של החוק לעידוד השקעות הון היתה ידועה לכל. הקסם המיתולוגי של הגדלת היצוא התעשייתי כבש לבבות, אף שמדינת ישראל לא סובלת מגירעון במאזן המסחרי. לזה צורפה מעין התפעלות עצמית — הנה אנו מעודדים כבמטה קסם הקמת מפעלים חדשים — והכל מהול בהתבטלות בפני ענקי התעשייה.

העובדה שמה שמתפתח כמנוף מוביל ביצוא הישראלי הוא יצוא השירותים, משום מה זכתה להתעלמות מוחלטת גם במשרד האוצר וגם בבית המחוקקים עצמו, שהציבו את היצוא התעשייתי כערך עליון.

לא נחקק שום חוק מיוחד בעבור טבע. היא נהנתה מהטבות מס על פי נורמה ומבחנים שנקבעו כאובייקטיביים לכל, ובהיותה חברה תעשייתית ויצואנית זכתה באותן הטבות מופלגות שהמחוקקים העניקו לה. בסך הכל היא פעלה בדיוק על פי כוונת המחוקק.

כשאנו מקימים היום זעקה לגורל המפוטרים, אולי כדאי לחשוב אם אכן הוראות החוק לעידוד השקעות הון משקפות מדיניות של אפליית מס.

עו"ד לין הוא נשיא איגוד לשכות המסחר

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker