להקים ועדת איתור ליו"ר רשות ני"ע

יש לתקן את החוק ולקבוע דרישה למינוי יו"ר רשות ניירות ערך באמצעות ועדת איתור בהליך מקצועי, פומבי ושקוף

הדר יוענה
הדר יוענה ז'בוטינסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך
ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערךצילום: דן קינן

באחרונה התבשרנו כי יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, בוחר לסיים את תפקידו, ושר האוצר משה כחלון בחר למחליפתו את ענת גואטה. על פי החוק, שר האוצר אכן ממנה את יו"ר הרשות כמינוי אישי שלו, אבל מאחר שזהו איוש של אחד מתפקידי הפיקוח והאכיפה המשפיעים ביותר על שוק ההון, מן הראוי שבחירת המחליפים תיעשה בהליך איתור מקצועי, פומבי ושקוף.

בחירתו של יו"ר הרשות מוסדרת בחוק ניירות ערך. החוק משאיר את בחירת היו"ר לשר האוצר, ואינו דורש ועדת איתור. ואולם מכיוון שבידיו של יו"ר הרשות מופקד כוח הכולל גם סמכויות אכיפה נגד חברות ציבוריות ונושאי משרה בהן, ציין בעבר היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כי אין זה מן הראוי למנות יו"ר לרשות ללא הליך איתור.

כך, ב–2007, עת סיים משה טרי את תפקידו כיו"ר הרשות, פנה היועץ המשפטי דאז, מזוז, אל שר האוצר רוני בראון וציין בפניו כי עליו לקיים הליך איתור. מזוז טען כי "לאור רגישות התפקיד המופקד גם על סמכויות אכיפה, חשוב שיהיה הליך בחירה מקצועי מסודר. לכן, יש לבחור את יו"ר הרשות הבא באמצעות הליך איתור מקצועי, פומבי ושקוף". מזוז השאיר את קביעת ההליך, המכרז והקמתה של ועדה מייעצת או ועדה מאתרת בידיו של שר האוצר.

גם היו"ר היוצא האוזר נבחר בהליך של ועדת איתור פומבית. אף שלא נדרש לכך על פי חוק, שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, הקים את הוועדה, ובצדק רב.

יתרונה של ועדת האיתור הוא בין היתר בהצגת חלופות רלוונטיות לאיוש התפקיד, שמתוכן יכול שר האוצר לבחור את האדם המתאים ביותר — במקום לבחור רק מתוך האנשים שהוא מכיר, או ממאגר אנשים נוספים המגיעים במקרה לידיעתו. ייתכן שהגיע הזמן גם לתקן את חוק ניירות ערך, ולקבוע את הדרישה למינוי יו"ר רשות בהליך איתור מקצועי, פומבי ושקוף בחוק.

הכותבת היא פוסט־דוקטורנטית במרכז הסייבר באוניברסיטה העברית, ויועצת לענייני רגולציה וחקיקה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker