ביטקוין - זהירות, מס של עד 47% - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זהירות, מס של עד 47% על הביטקוין

ההבחנה בין עסקה במישור ההוני לעסקה בעלת אופי מסחרי אינה פשוטה, והיא קשה עוד יותר כשמדובר בביטקוין

30תגובות
בורסת הנגזרים בשיקגו
Kiichiro Sato/אי־פי

בינואר 2017 פירסמה רשות המסים טיוטת חוזר, שבה הביעה לראשונה את עמדתה בנוגע למיסוי מטבעות וירטואליים. לגישת הרשות, אדם שמוכר מטבע וירטואלי חייב לדווח על העסקה בתוך 30 יום ולשלם מס רווח הון בשיעור של 25%. לעומת זאת, אם המוכר הוא אדם העוסק במכירת מטבע וירטואלי, לרבות כרייה או שיווק, הכנסותיו יסווגו כאילו היו מעסק או משלח יד, ויחולו עליהן שיעורי המס השולי, עד 47%.

מטיוטה זאת עולה כי נטל המס על משקיע רגיל, שאין לו פעילות עסקית של מכירת מטבע, דומה לנטל על מי שמשקיע בכל נכס אחר (בהתעלם מהשלכות מע"מ), בדומה לרווח ממכירת מניה הנסחרת בבורסה.

עם זאת, רשות המסים לא מגדירה מתי פעילותו של משקיע תסווג כהונית, ומתי זו תהפוך לפעילות עסקית שחייבת במס שולי. האבחנה בין סוגי ההכנסה הללו מטושטשת עוד יותר בשל קיומה של הגדרה נוספת בדיני המס: "עסקה בעלת אופי מסחרי" (או "עסקת אקראי").

אדם שהפיק הכנסה מעסקה בעלת אופי מסחרי — בין אם מדובר במי שסוחר במטבע מפעם לפעם ובין אם מדובר במי שזו העסקה היחידה שלו — יצטרך לשלם מס שולי ולא מס רווח הון. לפיכך, גם אותו משקיע "לא מקצועי", שחייב לכאורה במס רווח הון בשל מכירת נכס, עשוי להיות חייב בתשלום מס בשיעור של עד 47%, כמי שביצע עסקה בעלת אופי מסחרי.

במשך השנים, בתי המשפט בישראל גיבשו קריטריונים באשר להכנסות כדי לבחון אם יש להן אופי מסחרי־עסקי. אחד מהם בוחן כמה הנכס המדובר ספקולטיבי במהותו: ככל שהנכס תנודתי יותר וההשקעה בו מסוכנת יותר — כך ההשקעה בו תסווג כהשקעה בעלת אופי מסחרי יותר, וזאת בהשוואה להשקעה בנכס סולידי. מכיוון שהביטקוין הוא נכס תנודתי וספקולטיבי למדי, רשות המסים בהחלט עשויה לטעון כי עסקה בביטקוין — גם אם היא עסקה חד פעמית — היא בעלת אופי מסחרי.

הטענה של רשות המסים עשויה להיות חזקה יותר אם מתקיימים סממנים נוספים של עסקה מסחרית. כך למשל, ככל שלמשקיע יש ידע ובקיאות בתחום ההשקעות ובפרט בתחום המטבעות הוירטואליים (או אם המשקיע נעזר בגורם שיש לו ידע), ככל שמשך התקופה בין רכישת המטבע עד למכירתו קצר יותר, וככל ששכיחות הביצוע של עסקות דומות גבוהה יותר — כך עשויים להתחזק הסממנים המסחריים של העסקה. גם היקפה הכספי של העסקה עשוי להשפיע על הסיווג; ככל שההיקף הכספי גבוה יותר — כך עשויה העסקה להיות מסווגת יותר כעסקה בעלת אופי מסחרי.

האבחנה בין עסקה במישור ההוני לעסקה בעלת אופי מסחרי אינה פשוטה ואינה חד־משמעית. האבחנה הופכת קשה עוד יותר כשמדובר בנכס כמו ביטקוין, שהרשויות עדיין לא מבינות את טיבו ולא בטוחות כיצד יש למסות אותו.

הטשטוש בהגדרות משאיר שיקול דעת רב בידי רשות המסים, ויש לקוות כי יישום המבחנים יעשה בזהירות ומתוך הבנה שלהחלטה במישור המס יש השפעה על הענף בכללותו. במקביל, גם המשקיעים במטבעות הווירטואליים צריכים להפנים את חשיפות המס האפשריות ולכלכל את צעדיהם בהתאם.

הכותבת היא עורכת דין המתמחה במסים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות