האם מערכת המס בישראל באמת פרוגרסיבית? - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם מערכת המס בישראל באמת פרוגרסיבית?

שיעור המס המצרפי השולי (מס הכנסה וביטוח לאומי) לעצמאים בעלי הכנסה של 14,500 שקל לחודש זהה כמעט לזה החל על בעלי הכנסה של 50 אלף שקל בחודש

27תגובות
דוח מס הכנה
Dreamstime.com

אחת ממטרותיה החשובות של מערכת המס בישראל, כמו בכל מדינה מתקדמת, היא קידום השוויון החברתי והפחתת הפערים הכלכליים בחברה. זאת, בעיקר על-ידי קביעת מערכת מיסוי פרוגרסיבית, דהיינו מערכת מיסוי שבה שיעורי המס עולים ככל שההכנסה עולה, כך שאנשים בעלי הכנסות גבוהות יהיו חשופים לשיעור מס גבוה יותר על כל שקל נוסף שהם מרוויחים.

על-פניו, בישראל חלה שיטת מיסוי פרוגרסיבית. כך, בפקודת מס הכנסה נקבעו 7 מדרגות מס הדרגתיות, החל מ-10% ועד ל-50%, כתלות בגובה ההכנסה. עם זאת וכפי שיוצג במאמר זה, מידת הפרוגרסיביות של מערכת המס בישראל מוגבלת מאוד.

ההשפעה המצרפית של מס הכנסה ושל ביטוח לאומי

גורם משמעותי ביותר שפוגע ביכולת של מערכת המס בישראל לתפקד באופן פרוגרסיבי, שפעמים רבות נוטים להתעלם ממנו, הוא ההשפעה המצרפית של מס הכנסה ושל ביטוח לאומי. הדבר נובע, בין היתר, מכך ששיעורי הביטוח הלאומי כוללים 2 מדרגות בלבד, באופן שבו בעלי הכנסות בטווח של החל מכ-6,000 שקל ועד כ-43 אלף שקל משלמים דמי ביטוח לאומי בשיעור זהה (17.83% אצל עצמאים), וכן מכך שהחל מהכנסה של מעט יותר מ-43 אלף שקל (שכפופה לשיעורי מס הכנסה גבוהים) - לא משולמים דמי ביטוח לאומי כלל.

שיעור מס הכנסה וביטח לאומי לעצמאיים

הדבר מביא לכך, כפי שנראה להלן – ששיעור המס השולי המצרפי (מס הכנסה יחד עם ביטוח לאומי) החל על עצמאים בעלי הכנסה של 14,500 שקל - 46.76% כמעט וזהה לשיעור המס השולי המצרפי על בעלי הכנסה של 50 אלף שקל בחודש – 47%.

כפי שעולה מהתרשים – עד להכנסה של כ-14,500 שקל אכן ישנה פרוגרסיביות בשיעור המצרפי של ביטוח לאומי ומס הכנסה החל על עצמאים, כלומר שיעור המס עולה ככל שההכנסה עולה. ואולם כמעט ואין שינוי בשיעור המס השולי המצרפי החל מהכנסה של כ-14,500 שקל לחודש ואילך. כך, גם בעלי הכנסות של מאות אלפי שקלים בחודש, יהיו כפופים לשיעור שולי מצרפי דומה (50%).

לסיכום עניין זה – נראה כי בעוד מס ההכנסה מוטל על-פניו באופן פרוגרסיבי, כאשר לוקחים בחשבון גם את ההשפעה של דמי הביטוח הלאומי, מגלים כי כמעט ואין שינוי בשיעור המס המצרפי החל על בעלי הכנסות גבוהות.

למען שלמות התמונה נציין כי בניגוד למס הכנסה, התשלום לביטוח לאומי גם מקנה זכויות חשובות שמושפעות באופן ישיר מגובה דמי הביטוח ששולמו. ואולם, לא ניתן להתעלם מהנטל הכלכלי המשמעותי על ציבור המשלמים.

היבטים נוספים במערכת המס הישראלית – שאינם פרוגרסיביים

מלבד ההתייחסות להשפעת החבות בדמי ביטוח לאומי, ניתן לציין היבטים נוספים במערכת המס הישראלית שמגבילים את מידת הפרוגרסיביות שלה.

כך למשל, ניתן להזכיר כי מס הערך המוסף (מע"מ) הוא מס שאינו מוטל באופן פרוגרסיבי, אלא בשיעור אחיד (כיום 17%). יתרה מכך, במובנים מסוימים מהווה המע"מ אף מס רגרסיבי (מס ששיעורו יורד ככל שההכנסה עולה), וזאת משום שמדובר במס המוטל על הצריכה, ומשום שבעלי הכנסות נמוכות נוטים לצרוך חלק גבוה יותר מהכנסתם, ביחס לבעלי הכנסות גבוהות.

להבהרת הדברים, ניעזר בדוגמא: סביר שאדם שמרוויח 1,000 שקל בחודש משתמש במלוא הכנסתו לצריכה (ואינו חוסך כלל) ולכן הוא למעשה משלם מע"מ על מלוא הכנסתו (בפשטות ומבלי לדייק, הוא משלם 17% מע"מ על כלל הכנסותיו). לעומת זאת, ולצורך הדוגמא, אפשר להניח שאדם שמרוויח 100 אלף שקל בחודש, צורך רק כמחצית מהכנסתו ואת השאר חוסך, ולכן כפוף למע"מ רק על מחצית מהכנסתו (כך שבאופן תיאורטי הוא משלם 17% מע"מ על מחצית מהכנסתו, השווים ל-8.5% מע"מ ביחס למלוא הכנסותיו). כלומר – למרות שהאדם העשיר שילם מע"מ בהיקף רב יותר, שיעור המע"מ שישלם מתוך הכנסתו נמוך יותר. ומכאן שניתן לראות במע"מ מס רגרסיבי.

בנוסף, ניתן להזכיר ששיעורי המס החלים על הכנסות פאסיביות (כגון ריביות, דיבידנדים, רווחי הון, שכר דירה וכו') בדרך כלל מוגבלים ונמוכים יותר משיעור המס המקסימלי החל על הכנסות אקטיביות (עבודה או הכנסה מעסק). בהקשר זה, יש לזכור שבדרך כלל האוכלוסיות שנהנות מהכנסות פאסיביות מלכתחילה הן אוכלוסיות חזקות יותר. כלומר – שיעור המס המוגבל שחל על הכנסות אלו מיטיב בעיקר עם אוכלוסיות חזקות ומבוססות יותר, באופן שנוגד את העיקרון של מערכת מס פרוגרסיבית.

לסיכום, נראה כי לאור הנושאים שהוצגו, מערכת המס הישראלית עודנה רחוקה מלהשית מסים וחובות תשלום באופן פרוגרסיבי משמעותי. ראוי כי קובעי המדיניות יבחנו שאלות של פרוגרסיביות בפריזמה רחבה שלוקחת בחשבון, בין היתר, את ההשפעה של דמי הביטוח הלאומי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם