הלירה בוגדת בארדואן - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הלירה בוגדת בארדואן

ארדואן קרא לממשלה לעצור את הברחת הכסף "הבוגדנית" מטורקיה. הלירה הטורקית הגיבה לקריאתו בירידה חדה

8תגובות
דונלד טראמפ (מימין) ורג'פ טייפ ארדואן. מחלוקת עמוקה בשאלת הסיוע לכורדים הסורים
KEVIN LAMARQUE/רויטרס

פרויקט חדש, "דרבן את טורקיה", הושק בחודש שעבר על ידי שר הכלכלה הטורקי. במסגרת הפרויקט משרד הכלכלה מתכוון להטמיע תובנות פסיכולוגיות ממדעי ההתנהגות בתהליכי קבלת החלטות כלכליות.

נראה שלא יכול להיות זמן מתאים יותר עבור טורקיה לאמץ את הפרויקט הזה, בתנאי שהוא באמת יסייע לייעץ לנשיא, רג'פ טייפ ארדואן, או לפחות להסביר לו כיצד התנהגותו משפיעה על כלכלת המדינה. ייתכן שאם הפרויקט היה מיושם לפני הכרזותיו האנטי־אמריקאיות של ארדואן, הלירה הטורקית לא היתה צונחת לעבר שער חליפין של 4 לירות לדולר. ייתכן שהנשיא גם לא היה מכנה "בוגדים" בפומבי את אנשי העסקים הטורקים ש"מבריחים את הונם אל מחוץ לטורקיה".

בכינוס שהתקיים בעיר מוש אמר ארדואן: "מתי יעזרו אנשי העסקים לטורקיה אם לא בימים קשים אלה? שמעתי שכמה אנשי עסקים מתכוונים להבריח את הונם אל מחוץ למדינה. אני קורא לממשלה לא להתיר את המהלכים האלה, כי הם בוגדניים". אחרי שהלירה הטורקית הגיבה באגרסיביות לדברים האלה, הנשיא הטורקי הבהיר כי אין בכוונתו לנקוט צעדים נגד הוצאת הון — אבל האפקט כבר הושג.

הוצאת כספים מטורקיה אינה רק "אשמתם" של אנשי עסקים טורקים. נכון שעד לאחרונה משקיעים זרים המשיכו להזרים כספים לבורסה הטורקית ולעשות ספקולציות על שער הלירה, אבל בינתיים התרחשו עוד כמה התפתחויות שגרמו להם לשקול לא רק את המשך השקעותיהם — אלא גם למשוך במהירות את כספם. האירוע האחרון הוא משפטו של איש העסקים הטורקי־איראני ריזא זראב, שמתנהל בבית המשפט בניו יורק. זראב העיד כבר כי שיחד בסכומים של עשרות מיליוני דולרים את שר הכלכלה הטורקי לשעבר ועוד בכירים בבנקים טורקיים, ובהם סמנכ"ל האלק בנק (Halkbank) הממשלתי, מהמט הקאן אטילה, כדי לבצע עסקות חליפין שבהן רכשה טורקיה נפט וגז מאיראן בתמורה לתשלום בזהב, ובכך הפרה את הסנקציות שהוטלו על איראן.

הלירה צונחת
לירות טורקיות לדולר )סקאלה הפוכה(

המשפט עצמו לא השפיע תחילה על הבורסה הטורקית או על המשקיעים הזרים, עד שעלה החשש כי אם תוכח אשמתם של הבנקים הטורקיים ושל בכירים בממשל הטורקי, טורקיה עלולה לספוג סנקציות כלכליות, והבנקים ייאלצו לשלם קנסות כבדים. מכאן עלול להתגלגל כדור שלג שישפיע על נכונותם של מוסדות מימון זרים לעשות עסקים עם בנקים טורקיים או להלוות כסף לממשלה, כדי לגשר על הגירעון המסחרי העצום, שמסתכם בכ–40 מיליארד דולר. טורקיה אמורה לחדש השנה הלוואות בסך 170 מיליארד דולר, אבל האג"ח שהנפיקה הממשלה הידרדרו השנה, והריבית עליהן מתקרבת ל–13% — מה שאומר כי המדינה תצטרך להקצות יותר כסף לכיסוי התחייבויותיה, כסף שהיא תצטרך ללוות בשוק המקומי או בחו"ל.

כל אלה עלולים לפגוע עוד יותר במעמדה של טורקיה במדד האמון הכלכלי, שבו ספגה המדינה ירידה אל מתחת לקו 100 הנקודות, ותחזיות הצמיחה מצביעות על ירידה לכיוון 4.5%, אחרי שהשנה טורקיה צמחה בכ–5.5%. גם הלחצים מבית אינם מבשרים טובות: האינפלציה דוהרת לכיוון 13% — בניגוד לשאיפתו של ארדואן להפחיתה אל מתחת ל–10% — אבל במקום להעלות את הריבית, כפי שדורש הבנק המרכזי, ארדואן התנפל על נגיד הבנק ודרש ממנו דווקא להפחית את הריבית "כדי לסייע לתנופה הכלכלית".

האינפלציה דוהרת
השינוי השנתי במדד המחירים בטורקיה

אינפלציה כזאת פירושה דרישות להעלאות שכר ולהלוואות נוספות של צרכנים מן הבנקים, שעלולים לעמוד בפני קשיי נזילות. טורקיה עדיין שומרת על מיקומה במקום ה–17 בעולם מבחינת תמ"ג, אבל אם כתוצאה מהתהליכים שעוברים עליה ייפגע מעמדה — תהיה לכך השלכה רוחבית על המשק הטורקי בשל הידוק האשראי הבינלאומי שהיא תרצה לקבל.

לכל אלה אפשר להוסיף גם את הסנקציות הכלכליות שגרמניה מאיימת להטיל על טורקיה בגלל מעצרם של כמה אזרחים גרמנים בחשד למעורבות בניסיון ההפיכה הכושל שהתחולל ביולי 2016. ניסיון זה, שהוביל למעצרם ולחקירתם של עשרות אלפי אזרחים ולפיטוריהם של יותר מ–150 אלף עובדי מדינה, הצית תבערה ביחסיה של טורקיה עם ארה"ב. טורקיה דורשת את הסגרתו של פתהוללה גולאן, המנהיג הדתי הגולה בארה"ב, שאותו היא מאשימה טורקיה בייזום ההפיכה. בהמשך התגלע קרע בין הממשלים, כשמאבטחים של ארדואן תקפו במאי השנה בוושינגטון אזרחים אמריקאים שהפגינו נגד מדיניות טורקיה מלונו, ולפני כמה שבועות עצרה טורקיה עובד בשגרירות האמריקאית בחשד למעורבות בניסיון ההפיכה. ארה"ב, בתגובה, עצרה את מתן הוויזות לתיירים טורקים — תגובה שנענתה בצעד טורקי דומה כלפי אזרחים אמריקאים.

מעל אלה מרחפת המחלוקת העמוקה בין שני הממשלים בשאלת הסיוע לכורדים הסורים, בעלי בריתה של ארה"ב במלחמה נגד דאעש. הכורדים הסורים נחשבים בטורקיה טרוריסטים, מכיוון שהם פועלים בעצה אחת עם מפלגת הפועלים הכורדית, פק"ק, שמוגדרת בטורקיה ארגון טרור. מלחמה זאת, אגב, ופלישתה של טורקיה לשטחים בסוריה, עולות לאוצר הטורקי מאות מיליוני דולרים, והסכומים רק יגדלו ככל שתימשך המלחמה.

בשנתיים הקרובות צפויות להתקיים בטורקיה בחירות לפרלמנט ולנשיאות, ולכבודן, כך אפשר לצפות, יוציא ארדואן עוד כסף רב מקופת המדינה, שנשלטת על ידי מפלגתו, כדי להבטיח את ניצחונו. השאלה היא אם מול מכבש הלחצים הכלכליים הזה ארדואן ינסה להקשיב למרכז החדש וליישם תובנות התנהגותיות בקבלת החלטות כלכליות, או ימשיך לכפות על המדינה את התובנות שלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם