לתת לצרכנים לבקר את האקדמיה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לתת לצרכנים לבקר את האקדמיה

מערכות של משוב על המוסדות האקדמיים יסייעו לצעירים להיהפך ל"לקוחות" בעלי ידע רב ולחדד את התחרות בין המוסדות

4תגובות
צלליות בוגרי אוניברסיטה
2011 Dorann Weber / Getty Images

השכלה גבוהה היא שוק כלכלי כמו כל שוק אחר. מרצים אולי יתנגדו להנחה הזאת. חלקם מתייחסים אליה כאל יצור מיתולוגי פלאי שאין להשית עליו חוקים של ביקוש והיצע. בעבור רבים אחרים השכלה גבוהה היא ערך בפני עצמו — צריך ללמוד כי צריך ללמוד, או צריך ללמוד כי יש בהשכלה יותר מהתרומה החומרית שהיא יכולה לספק לצעירים.

כל מי שעבר במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל של השנים האחרונות יודע: השכלה היא לא רק ערך העומד בפני עצמו — היא כלי. כלי להתקבל לעבודה טובה יותר, כלי להיכנס לתחום תעסוקתי מסוים, כלי שבאמצעותו אני משפר את הכישורים והמיומנויות שלי, ובעיקר את ההכנסה העתידית שלי. השכלה גבוהה היא למעשה אבן הבניין הראשונה של הקריירה העתידית שלי.

וכן, השכלה גבוהה היא שוק כלכלי, עם ביקוש (הסטודנטים) והיצע (האוניברסיטאות והמכללות). כל סטודנט לכלכלה יודע להסביר איך כשקיימת א־סימטריה של מידע לטובת הספק בתעשייה מורכבת, כמו במערכת שירותי ההשכלה הגבוהה, נוצר לספקים יתרון מכריע, שכן לצרכן קשה מאוד לזהות מראש אם הוא יקבל תמורה טובה לכסף שלו. במלים אחרות, צעירים לפני לימודים לא מבינים עד תום את ההבדל בין המוסדות השונים, ופעמים רבות גם לא את ההבדל בין מקצועות הלימוד השונים. כשההחלטה הזאת משפיעה על מסלול קריירה, לחוסר המידע הזה יש מחיר.

המוסדות, מצדם, אף מקשים על הצעירים המבולבלים בקבלת ההחלטה המושכלת בעבורם. עודף תוכניות הלימוד והפרסום האגרסיבי אינם מפזרים את מסך האי־ודאות, אלא להפך — יוצרים בלבול נוסף אצל מי שמתכנן ללמוד. במקביל, הם מעמעמים במכוון את היכולת להעריך את התשואה האמיתית של השקעת הסטודנטים והוריהם בתחום לימוד כזה או אחר. בפשטות, המערכת הנוכחית מאפשרת למוסדות לא איכותיים ולא יעילים להמשיך בעסקים כרגיל, כלומר למשוך סטודנטים בלי לתת להם ערך תעסוקתי או בלי לממש את פוטנציאל הרווחים העתידי של הסטודנטים.

מה שקורה כיום דומה לתהליכים שעברו על שווקים אחרים: הא־סימטריה של המידע מתחילה להתערער. יצירת מערכות של משוב ציבורי על המוסדות האקדמיים תסייע לצעירים להיהפך ל"לקוחות" בעלי ידע רב יותר ולחדד את התחרות בין המוסדות. למשל, השוואה של השכר העתידי בתוך אותו תחום לימוד אך במוסדות שונים, תאפשר לסטודנט העתידי לתכנן טוב יותר את דרכו. השוואה של תרומת הלימודים לקריירה, כפי שיעידו בוגרים של המוסד, תאפשר לו להבין טוב יותר עד כמה המוסד מתאמץ להישאר רלוונטי, ועד כמה הוא שם דגש על מיומנויות שחשובות לעתיד, בין אם אלה מיומנויות חשיבה ובין אם מיומנויות יישומיות.

מדידת הערך המוסף של הלימודים תיצור דירוג שונה של אוניברסיטאות ומכללות — להבדיל מהמדידות הקיימות כיום, כמו דירוג שנחאי, שמונה בין היתר את מספר חתני פרס נובל שיצאו מהמוסד, מדד שכמעט אינו רלוונטי לסטודנט. הדור החדש של המדדים יבחן את התשואה על ההשקעה.

למיקור חוץ יש תפקיד חשוב ככלי מידע. דירוג של מוסדות או אפילו דירוג פרטני של מרצים נתפש בבוז על ידיהם, אבל זה בדיוק סוג המידע שמאפשר לסטודנטים לחדד עוד יותר את יכולתם להעריך כיצד קורסים מסוימים יתאימו למאפייני הלמידה הספציפיים שלהם. זהו מקור מידע חשוב להעצמת הצרכנים. בהתאחדות הסטודנטים הארצית אנו פועלים ליצור עוד מדדים, כמו סקר אקדמיה־תעסוקה, שהושק באחרונה בשיתוף מרכז טאוב.

המודל העסקי הבסיסי של ההשכלה הגבוהה השתנה מעט מאוד במשך מאות השנים האחרונות, אבל אל לנו לטעות. ברגע שהלקוחות מקבלים את כלי המידע הדרושים להם כדי למדוד ערך בשוק, עמדת הכוח של האוניברסיטאות והמכללות תשתנה, הן יצטרכו לתת דין וחשבון לנו, הצרכנים, ויהיו חייבות להשתנות ולהשתפר.

הכותב הוא ראש מחלקת המחקר בהתאחדות הסטודנטים הארצית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות