ההבדל בין אמזון ו-Airbnb לבין אובר - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההבדל בין אמזון ו-Airbnb לבין אובר

מדוע נזכה לראות את אמזון משיקה את שירותיה בישראל לפני שנוכל להשתמש בשירותי ההסעות של אובר

26תגובות
מחסן אמזון בניו ג'רזי
BRYAN ANSELM / NYT

"אם אמזון תיכנס לשוק - אולי צריך לא להיענות לקריאות להגן על קמעונאים מקומיים וקניונים", אמרה השבוע הממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין בהתייחסה לידיעות על תוכניות ענקית המסחר המקוון לפעילות בישראל. להתבטאות כל כך חדה וישירה מפי גורם כלכלי ממלכתי רשמי יש רק משמעות אחת: מדינת ישראל מקדמת בברכה וסוללת את הדרך לכניסת אמזון לשוק המקומי. 

אלא שבעוד המדינה פורסת שטיח אדום לרגליה של ענקית דיגיטל אחת, באותו השבוע היא שמטה את השטיח מתחת ניסיונותיה של ענקית דיגיטל אחרת לפרוץ לשוק המקומי. צו מניעה שהוציא שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי אובר תפסיק באופן מיידי את שירותי ההסעות שהיא מציעה בכלי רכב פרטיים. בכך ירדה לחלוטין המוטיבציה של החברה לפעול בישראל ולחולל בה תחרות אמיתית בשוק ההסעות והתחבורה הציבורית. 

על התבטאות ממלכתית אוהדת כל כך - שאמזון קיבלה בחינם מהממונה על ההגבלים - מנהלי אובר היו מוכנים לשלם מיליוני דולרים. כבר כמעט ארבע שנים שהם שופכים לא מעט כסף בניסיון לפצח את השוק הישראלי, ללא הצלחה. החלטת בית המשפט התקבלה אמנם במסגרת תביעה שהוגשה בשיתוף Gett (לשעבר גט טקסי) ואיגוד נהגי המוניות, אך ייתכן שהיא לא היתה מגיעה לבית המשפט ללא רוח גבית מצד שר התחבורה, ישראל כ"ץ. כבר חודשים שהמשרד בראשו הוא עומד עושה כל שביכולתו לתמוך באיגודי נהגי המוניות ומתנגד לכל שינוי רגולטורי שיאפשר לאובר ודומותיה להפעיל שירותים המאפשרים לכל בעל רכב להיות "נהג מונית מזדמן". 

וכאן טמון ההבדל הגדול בין אמזון לאובר בכל הקשור לפעילות בישראל: כוחו של הלובי הפוליטי. בעוד השר כ"ץ הפעיל את כל משאבי משרדו לטובת נהגי המוניות, נראה כי הגישושים הראשוניים של אמזון תפסו את מנהלי רשתות הקמעונות ובעלי הקניונים לא מוכנים. הם אמנם התחילו לפזר בשבועות האחרונים תחזיות עגומות על מצבם אם ענקית בינלאומית תפרוץ לשוק, אבל ייתכן שמבחינתם זה מעט מדי ומאוחר מדי. הם לא מדברים בקול אחד, לא זיהו את הפטרון הפוליטי שעליו יוכלו לסמוך ולא הפעילו (עדיין) את הלוביסטים שתפקידם להזין את חברי הכנסת בהצעות חוק שיחסמו את הסכנה מבחוץ. 

אפליקציית אובר
Kai Pfaffenbach / Reuters

מתחשבים במצביעים פוטנציאליים ולא בטובת המשק 

לכאורה מצבן של החברות שעלולות להיפגע מכניסת אמזון לשוק הישראלי טוב יותר ממצבם של נהגי המוניות. תדמית רשתות השיווק בקרב הציבור נמצאת בשפל מאז מחאת קיץ 2011, אבל יש להן משאבים אדירים לפעילות נגד בכל חזית אפשרית: שיווקית, משפטית וחוקתית. גם השירותים שהן מספקות חיוניים יותר לחיי היומיום של הצרכן הישראלי והתלות בהן רבה יותר. אם גורם מרכזי כמו אמזון יקים מרכז בישראל, הדבר עלול לחולל טלטלה אדירה בכמה ענפים - מחברות ההפצה, דרך האתרים הקמעוניים ועד לרשתות האוף-ליין והקניונים. ללא ספק ציבור הרבה יותר רחב של עובדים ייפגע מאשר ציבור נהגי המוניות. ובכל זאת, לנהגי המוניות יש פטרון שמצפה לפריימריז, אבל לרשתות הקמעונות אין כתובת פוליטית ברורה. 

כמו רשתות השיווק, גם בענף המלונאות זועקים כבר כמה שנים נגד בחשש נגד תחרות מצד גורם דיגיטלי בינלאומי. חברות כמו בוקינג.קום ו-Airbnb שמאפשרות לצרכן הישראלי חלופות יעילות, נוחות וזולות יותר - פועלות בתוך ישראל למורת רוחם של המלונאים. הם מציגים הוכחות על הצרות שגורמים בעלי דירות Airbnb לנדל"ן בתל אביב ועל ירידה באיכות חיי השכנים בבניינים שבהם מוצעות דירות לשכירות קצרה. הם מפעילים גם לחץ על נבחרי הציבור בניסיון לקבל תמיכה והקלות שיאפשרו להם תחרות הוגנת לטענתם - אך ללא הועיל. Airbnb ממשיכה לשגשג בישראל. 

שר התחבורה ישראל כ"ץ
הדס פרוש / פלאש90

בתיירות, כמו במסחר המקוון, הישראלים מרגישים על בשרם את נפלאות התחרות. נכנסים לאתר, בוחרים את המוצר הזול והמתאים ביותר ומזמינים בלחיצת מקש - מלון ביוון, כיסוי לסמארטפון, דירה בברצלונה, או ויטמינים. החיסכון זועק ממסך המחשב והצרכן הישראלי מרגיש שהוא נגס בפרי עת הדעת. אף פוליטיקאי לא יעז לקחת ממצביע פוטנציאלי את ההכנסה מנדל"ן, או את תחושת הסיפוק מרכישה מוצלחת באונליין. 

אין הבדל אמיתי בין הכניסה של אמזון, Airbnb או אובר לשוק הישראלי. כולן פלטפורמות דיגיטליות ענקיות שמציגות טכנולוגיות משבשות, מחוללות תמורות בתעשיות מסורתיות, מייצרות תחרות בריאה במשק וכופות הורדת מחירים וייעול השירות. לכולן גב כלכלי חזק שמאפשר להן חדירה מהירה לשוק ולמודעות הצרכנים. כולן מעוררות מחלוקת בקרב החברות המקומיות שחוששות מתחרות ומפגיעה בהכנסות. ההבדל היחיד טמון ביכולת שלהן לגייס את הלובי הפוליטי הנכון, שמעוניין יותר בטובתו של קומץ מצביעים פוטנציאליים בפריימריז מאשר בטובת המשק הישראלי כולו. 

ועידת הדיגיטל 2017



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות