עיר חכמה או קקופוניה טיפשה?

אם כל אחת מ–257 הרשויות בישראל תתעלם מהערים בסביבתה בדרכה להיות עיר חכמה, הדבר יבוא על חשבוננו

אופיר פינס־פז
סוללת העפר שמפרידה בין קיסריה (מימין) לג'סר א־זרקא, ב-2015
סוללת העפר שמפרידה בין קיסריה (מימין) לג'סר א־זרקא, ב-201. מאות מטרים בלבד - אבל שלושה עולמות שונים צילום: דודו בכר

בימים אלה מציינים עשור לטרנד הערים החכמות בעולם. בראייה כוללת, ניתן לומר כמה דברים על התהליך.

1.חכמה וערכית, אבל מוגנת: העיר החכמה אמורה לשפר ולייעל את השירות לתושביה ולמבקרים בה. כשלעצמו, זהו עניין ערכי, אך המחיר הוא אובדן הפרטיות. הפקרת שפע הנתונים (big data) העירוניים בידיים פרטיות אינה דבר של מה בכך. הרשויות המקומיות חייבות להגן על תושביהן ולא לאפשר לבעלי עניין לעשות שימוש במידע לצרכים פרטיים ומסחריים. כך, עיריית תל אביב החליטה שאפליקציית "דיגיתל" לא תאפשר סימון מיקום. זו החלטה ראויה אך נדירה, המשלבת שירות לתושב תוך מניעת שימוש מסחרי מיותרים.

2.פערים דיגיטליים: כידוע, ישראל סובלת מפערים חברתיים קיצוניים. אחת הסיבות לכך נעוצה בשונות העצומה בשלטון המקומי הישראלי. תושבי קיסריה, אור עקיבא או ג'סר א־זרקא — שהמרחק ביניהן הוא מאות מטרים בודדים — גדלים בשלושה עולמות שונים לחלוטין. אם נוסיף לכך את הפערים הדיגיטליים האדירים שנוצרים מטכנולוגיית העיר החכמה, נמצא את עצמנו שוברים שיאי עולם בפערים מוניציפליים שמייצרים פערים חברתיים. לממשלה יש תפקיד מכריע בסבסוד הפיתוח של ערים חכמות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. הממשלה, למשל באמצעות "ישראל דיגיטלית" או רשות החדשנות, יכולה וצריכה לשמש אינטגרטור ליצירת אקו־סיסטם כלל ישראלי.

3.מעיר חכמה לערים חכמות: מדינת ישראל כולה היא בגודל של עיר גדולה. בעולם יש כבר לא מעט ערים המונות שמונה מיליון תושבים ויותר. אם כל רשות מקומית מ–257 הרשויות בישראל תתעלם מהערים בסביבתה בדרכה להיות עיר חכמה, נמצא את עצמנו במקום זאת בקקופוניה טיפשה. וכל זה יבוא על חשבוננו.

האם מתקבל על הדעת שתל אביב־יפו, רמת גן וגבעתיים יהפכו לערים חכמות ללא תיאום ביניהן? עזבו את בזבוז הכספים המשווע ואת בזבוז הזמן; זה הזוי ברמת התקשורת האזורית. היעלה על הדעת שהאפליקציות בערים השונות לא יתקשרו אחת עם השנייה? אם זה יהיה המצב — ולמרבה הצער אנו מתקדמים למקום הזה — נצטרך להצטייד באפליקציות של פלטפורמות שונות מערים שונות כדי לקבל שירות. את זה צריך למנוע באמצעות תיאום אזורי ושיתוף פעולה בין־עירוני.

4.מיזמות למדיניות: העיר החכמה מתפתחת מראשיתה מלמטה למעלה באמצעות יזמים טכנולוגיים — יזם מפתח תוכנה שמייצרת מידע או שירות עירוני, ומציע אותה לרשויות. הגיע הזמן לעבור לפיתוח טכנולוגי ממעלה למטה: העיריות יפתחו אסטרטגיה ומדיניות שירותית בתחום המקוון — אילו שירותים הן באמת צריכות עבור התושבים ומה הן מבקשות מהיזמים הטכנולוגיים לפתח עבורם, ואז נקבל את מה שבאמת צריך ולא רק את מה שיש על המדף הדיגיטלי, כמו גימיקים שהעיריות רוכשות לעתים רק מכיוון שהם פשוט שם.

כדי שתהליך כזה יקרום עור וגידים, ראשי הרשויות בישראל צריכים להפנים שהשירות העירוני משנה את פניו באופן אסטרטגי. לא מדובר רק בטרנד. יש כאן שינוי יסודי, שמצריך תכנון והיערכות כוללת ולא רק מענה נקודתי. אם וכאשר זה יקרה, הציבור יהיה המרויח הגדול. ומי יודע? אולי לא רק העיר תהיה חכמה יותר, אלא גם אנחנו.

הכותב הוא חבר כנסת לשעבר, וכיום ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker