פרשנות

האם טראמפ יאלץ את ישראל להוריד מסים לאלה שהכי פחות זקוקים לזה?

הורדת מס החברות בארה"ב מסמנת עם קו ברור ובולט היכן עובר הגבול בין חברות שמדינות יצטרכו לחזר אחריהן ובין כאלה שלא. והגבול הזה קל לסימון: מי שיכול לעבור לארה"ב וליהנות ממשטר המס החדש שם – יחוזר

סמי פרץ
טראמפ
טראמפצילום: Manuel Balce Ceneta/אי־פי
סמי פרץ

הפוליטיקאי הראשון שלנו שהגיב אתמול להחלטה הדרמטית של הסנאט האמריקאי להוריד את מס החברות מ-35% ל-20% היה יאיר לפיד, שמיהר לצייץ בטוויטר ולהציע להוריד את מס החברות אצלנו ל-19% - 1% פחות מהאמריקאים. ללפיד גם היה הסבר מדוע יש להוריד את מס חברות אצלנו: "אם המיסוי הישראלי לא יהיה תחרותי, חברות הזנק ישראליות יעבירו פעילות ומעמד הביניים הישראלי יהיה הראשון להיפגע". לפיד לא לגמרי דייק, שכן חברות הזנק על-פי רוב אינן נמצאות בשלב שבו הן מרוויחות מספיק כדי לשלם מס חברות מלא. אם כבר, החשש הוא שדווקא חברות בשלות וגדולות יותר יעבירו פעילות כדי ליהנות ממיסוי מופחת. אבל הדילמה ברורה. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, עשה פה מהלך שישפיע על הסביבה העסקית הגלובלית, יגרום לחברות רבות לשקול את צעדיהן ולמדינות רבות לבחון את משטר המס שלהן. כשהמעצמה הכלכלית הגדולה בעולם מורידה את המס בשיעור כה חד, אין משק שלא יושפע מכך איכשהו.

גם אצלנו מערכת המס נבחנת בחודשים האחרונים ודווקא מסיבות אחרות. ההכנסות ממסים ב-2017 גבוהות בכ-17 מיליארד שקל לעומת התחזית שניתנה בבניית תקציב המדינה, ושר האוצר משה כחלון בוחן עם צמרת משרדו את המשמעויות ואת האפשרות להוריד מסים. אמנם מדובר בגידול שנובע מהכנסות חד-פעמיות (מכירת מובילאיי ותשלומי דיווידנד של חברות שביקשו לנצל הטבת מס), אך כחלון מעוניין לנצל את הגאות הרגעית הזו להורדת מסים בהיקף מצומצם כדי להפיק מהמצב הישג תדמיתי כלשהו. בחודשים האחרונים נבחנו כמה הצעות להפחתת מסים ובכלל זה לשכירים ממעמד הביניים. בשלב מסוים אף נבחנה האפשרות להפחתת מס חברות בעיקר לעסקים קטנים, אך הרעיון נפסל ברשות המסים בטענה שמדובר במהלך מסובך תפעולית. כעת, טראמפ משנה את כללי המשחק, ובהתאם לכך תיעשה באוצר הערכת מצב חדשה.

משה כחלון במסיבת עיתונאים של משרד האוצר
משה כחלון במסיבת עיתונאים של משרד האוצרצילום: עופר וקנין

אבל עוד לפני ההשפעות של הורדת המס בארה"ב, ראוי לזכור שמס החברות בישראל נמצא מ-2003 בתהליך ירידה רצוף משיעור של 36% ל-24% כיום ול-23% בתחילת 2018. זה הרבה פחות משיעור מס החברות הנהוג בארה"ב עד כה – 35%. אם עד כה ישראל היתה אטרקטיבית יותר מארה"ב בכל הקשור למיסוי, ההחלטה של הסנאט משנה בין לילה את המצב הזה. אצלנו, ולמעשה ברוב מדינות העולם. יו"ר קרן המטבע, כריסטין לגארד, הזהירה לפני חודש וחצי בכנס של הבנק העולמי וקרן המטבע שנערך בוושינגטון מפני מה שהיא מכנה "מרוץ לתחתית" – שבו מדינות ייאלצו לחקות את האמריקאים ולהוריד את שיעורי המס בצורה חדה מחשש שחברות יעזבו אותן. מרוץ כזה, כשהוא נעשה בצורה קיצונית, יכול לגרום כמובן לעיוותים ולמשברים. היא לא ציינה זאת, אבל ייתכן גם שמרוץ כזה מעורר דאגה מיוחדת כשמי שמוביל אותו הוא טראמפ.

מה שברור הוא שמי שייהנה ויידע לנצל את הורדת מס החברות בארה"ב הן בעיקר חברות גלובליות וחברות טכנולוגיה שיכולות להעביר פעילות ממקום למקום בקלות יחסית. חברות שפועלות בשווקים מקומיים בלבד לא יעבירו את פעילותן לארה"ב. זה אומר  למשל שבישראל, הבנקים, חברות הדלק, חברות הביטוח, חברות נדל"ן, חברות המזון והתעשיות המקומיות לא יוכלו ליהנות מהמצב החדש.  

מאמצי החיזור של המדינה יושקעו היכן שהושקעו עד כה – בחברות יצואניות שיכולות להעביר פעילויות לחו"ל. אחד הכלים האפקטיביים של המדינה בחיזור אחר החברות האלו הוא חוק עידוד השקעות הון שמציע להן מס חברות מופחת בשיעור של 5%-16% בהתאם למסלול. זה הרבה פחות משיעור המס החדש שהאמריקאים יגבו מחברות.  חברות כמו טבע , צ'ק פוינט , אינטל ו כיל שילמו במהלך השנים מס חברות נמוך במיוחד בזכות חוק עידוד השקעות הון. טבע היא השיאנית והיא נהנתה במהלך השנים מהטבות מס בשווי של 18.3 מיליארד שקל בין 2006 ל-2014.  

כריסטין לגארד
כריסטין לגארדצילום: בלומברג

הטבות המס האלה עוררו בשנים האחרונות ביקורת ציבורית מסוגים שונים - הן על השאלה אם הן מעודדות תעסוקה, והן בנוגע לאפליה של חברות יצואניות בהשוואה לחברות שפועלות בשוק המקומי. הטבות שניתנות לחברות מייצאות מאפשרות להן להתחרות בשווקים הבינלאומיים - וזה כמובן טוב, אבל היעדר הטבות מס לחברות בשוק המקומי מאט תהליכים של השקעות, חדשנות, ושיפור הפיריון, ומעלה את יוקר המחיה.  הדיון הציבורי על חוק עידוד השקעות הון ומה בדיוק הוא נועד לקדם מקבל כעת תפנית בעלילה. הורדת מס החברות בארה"ב מסמנת עם קו ברור ובולט היכן עובר הגבול בין חברות שמדינות יצטרכו לחזר אחריהן ובין כאלה שלא. והגבול הזה קל לסימון: מי שיכול לעבור לארה"ב וליהנות ממשטר המס החדש שם – יחוזר.  זה מהלך שפותח פער נוסף בין חברות גלובליות לבין חברות מקומיות. איך אמר נשיא המדינה, שמעון פרס, בראיון ל-TheMarker לפני שלוש שנים? "העתיד לא שייך למדינות, אלא לחברות רב לאומיות".

שר האוצר, משה כחלון, עשה עם כניסתו לתפקיד לפני שנתיים וחצי שני מהלכים לעידוד המגזר העסקי. הראשון היה להוריד את מס החברות מ-26.5% ל-25% ב-2016 ול-24% השנה, והשני היה הכרזה על תוכנית מיסוי מיוחדת לחברות היי-טק שישלמו מס חברות של 6%-12% בלבד בישראל. ככל שהחברה גדולה יותר - כך היא תשלם מס נמוך יותר. התוכנית הושקה ב-2016 ועד כה משכה לכאן רק חברה אחת, hp, שהעבירה לכאן פעילות מו"פ כדי ליהנות ממשטר המס האטרקטיבי.

אם מנטרלים לרגע את ההחלטה של הסנאט ובוחנים את מצב הכלכלה והסביבה העסקית, אין סיבה ממשית להוריד את מס החברות. המגזר העסקי נהנה בשנים האחרונות מריבית נמוכה במיוחד וממחירי אנרגיה נמוכים, שמורידים עלויות מימון ותפעול. בישראל, המשק נמצא בתעסוקה מלאה ובנסיבות האלה, אין צורך לעודד את הכלכלה באמצעות הורדת מס. המצב הקלאסי שבו נדרש הורדת מסים הוא כשהאבטלה גבוהה והצמיחה נמוכה, כי אז יש להורדת המסים אפקט חזק יותר לעידוד הכלכלה. מול התנאים החיוביים האלה יש כרגע את הכוח שמפעיל טראמפ להורדת מס החברות בארה"ב, שהוא כוח חזק בהחלט, ואת הגמישות הגבוהה של חברות טכנולוגיות וגלובליות בבחירת המקום שבו הן פועלות ורשומות לצורך מס. כחלון, שכל כך רוצה להיטיב עם העם ולהוריד אפילו במעט את המס על המעמד הבינוני, ניכנס כעת לדילמה מהסוג שפוליטיקאים חברתיים לא אוהבים: להעניק את הטבות המס לבוחרים מהמעמד הבינוני או להיגרר אחר ארה"ב ולהשקיע את מאמצי החיזור בשחקנים הכי חזקים, הכי עשירים והכי מתוחכמים.

המהירות שבה יאיר לפיד נחפז להמליץ לכחלון להוריד את מס החברות, משקפת איזו חדווה של שר האוצר הקודם לגרור את שר האוצר הנוכחי לקונפליקט — למי הוא באמת דואג.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ