הסגל הזוטר מושפל, ובית הדין אינו עוזר - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסגל הזוטר מושפל, ובית הדין אינו עוזר

מרבית האוניברסיטאות אינן טורחות לקיים שימוע לחברי סגל זוטר. לרוב אלה מעדיפים שלא לפנות לבית הדין לעבודה כדי לא לעורר את זעם המעסיק - במיוחד אם הם תלמידים לתארים מתקדמים וחוששים לעתידם האקדמי

7תגובות
האוניברסיטה העברית
אמיל סלמן/ג'יני

דמיינו לעצמכם שאתם חוזרים לעבוד לאחר חופשה ממקום עבודה שבו אתם עובדים שנים רבות. בדרך, אתם מתקשרים מהרכב, לוודא שיש מקום חניה פנוי, והמזכירה אומרת לכם שאין טעם שתגיעו לעבודה, משום שבמהלך החופשה פוטרתם.

נשמע דמיוני? זה מה שקרה לאחת מחברות הסגל האקדמי הזוטר באחת האוניברסיטאות. הקורס שאותו לימדה בוטל. לתלמידים סיפרו, המזכירה ידעה, ורק למרצה שכחו לספר.

באוניברסיטה אחרת חזרה מרצה מחופשת הסמסטר ומצאה את הכיתה מוכנה ואת התלמידים יושבים. היא מצאה שם גם מרצה אחר, מוכן גם הוא להעביר את הקורס. הקורס שלה לא בוטל, אבל היא הוחלפה — בלי שהסבירו לה מדוע, ואפילו בלי שהודיעו לה.

בנוסף, היו שני מרצים זוטרים שפוטרו מכיוון שיותר מדי סטודנטים נרשמו לכיתות שלהם. זו לא טעות — הם פוטרו מכיוון שהיו מרצים טובים מדי, והביקוש להרצאות שלהם גבוה מדי. לרוע מזלם, במקביל לקורסים שהעבירו התקיים שיעור של חבר סגל בכיר שאליו לא נרשמו סטודנטים. ראש החוג החליט לפתור את הבעיה באמצעות פיטורים של חברי הסגל הזוטר, לאחר שהסמסטר כבר התחיל, כדי שהסטודנטים יירשמו לקורס של חבר הסגל הבכיר — שאליו לא נרשמו כל עוד היתה להם חלופה.

ניצן הדס

הסיפורים האלה נשמעים דמיוניים, כמו פרק בסדרה "מראה שחורה". הם לא. אחד מהם אפילו הגיע לבית הדין לעבודה. אך בעוד "מראה שחורה" עוסקת בהשלכות אפשריות של אורח החיים המודרני על ערכים חברתיים, ומספרת לנו על הדרך שבה חיינו עלולים להיראות, ל–14 אלף חברי הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות בישראל אין מדובר בעתיד היפותטי, אלא במציאות כואבת.

בפסקי דין רבים של בתי הדין לעבודה נקבע כי במקרה של פיטורים או צמצום משרה מוטלת על המעביד חובת שימוע. חובה זו עולה לכדי זכות יסוד, ונובעת מכללי הצדק הטבעי ועקרון תום הלב. על העובד לקבל הודעה מוקדמת על השימוע שמפרטת את הסיבות לפיטוריו, כדי לאפשר לו להתכונן לשימוע, להגן על עצמו מפני הטענות המועלות נגדו ואולי למנוע את פיטוריו.

מרבית האוניברסיטאות אינן טורחות לקיים שימוע לחברי סגל זוטר. גם אלה שמקיימות שימוע, עושות זאת בשיטת הסרט הנע, עם זימונים שתוכנם משוכפל מעובד לעובד. הדיונים מהירים, וההחלטות נקבעות מראש. ומדוע שלא יעשו כך? במרבית המקרים מעדיפים חברי הסגל הזוטר שלא לפנות לבית הדין לעבודה ולהסתכן בלעורר את חמת זעמה של האוניברסיטה — במיוחד אם הם גם תלמידים לתארים מתקדמים וחוששים לעתידם האקדמי. מעטים מגישים תביעות, ובתי הדין פוסקים פיצויים זעומים, קטנים משכר הטרחה של עורך הדין.

עובד שפוטר יבלה פרק זמן במציאת עבודה אחרת, ובינתיים אמור לכלכל עצמו מפיצויי הפיטורים. משך הזמן למציאת עבודה משתנה ותלוי גם בסוג המשרה. לעובדי היי־טק, למשל, ייקח כחודשיים למצוא עבודה, בעוד שבתחום הניהול, הממוצע מגיע ליותר מארבעה חודשים. לחבר סגל אקדמי זוטר שמפוטר התקופה היא שנה שלמה.

שנת הלימודים האקדמית נפתחת באוקטובר, אך השיבוצים של מרצים מסתיימים בדרך כלל במאי. מרצה שהתבשר ביוני שהעסקתו בשנה הבאה בוטלה מגלה שמערכת השעות במוסדות האחרים כבר סגורה ושהוא אינו יכול למצוא העסקה חלופית עד תחילת שנת הלימודים הבאה — שנה שלמה שבה לא יוכל לעבוד כמרצה.

חברי הסגל האקדמי הזוטר אינם העובדים היחידים בישראל שזכויותיהם הפכו למרמס, אך דמיינו כי אתם עשויים להיות מפוטרים מעבודתכם ומנועים מלמצוא העסקה חלופית במקצוע שבו אתם עובדים למשך שנה. תצטרכו לשם כך תואר דוקטור ועבודה באוניברסיטה. האם זה נשמע דמיוני לגמרי?

הכותב היה יו"ר ועד הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם