לחסום כניסת רכבי דיזל לערים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לחסום כניסת רכבי דיזל לערים

אחרי אירופה וארה"ב - גם הרשויות המקומיות בישראל צריכות לבחון כיצד הן יכולות להוביל מהלכים שיצמצמו את זיהום האוויר הנגרם מכלי רכב

21תגובות
פקקים בדרך נמיר בתל אביב
מוטי מילרוד

"עד 2025 תופסק כניסתם של רכבי דיזל למרכזי הערים", כך החליטו באחרונה כמה ערים גדולות בעולם כמו פריז, מדריד, אתונה, מקסיקו סיטי ואוסלו. בערים אחרות, בהן לונדון, המבורג, בריסל, ברלין ושיקגו, נקבעו אזורים נרחבים שיהיו מופחתי זיהום. בצרפת ובבריטניה גם הוחלט כי עד 2040 תיאסר רכישה של כלי רכב שאינם היברידיים או חשמליים, ובנורווגיה והולנד אף קבעו תאריכי יעד מוקדמים יותר לביצוע המהלך (2030 ו–2025 בהתאמה).

אלו החלטות אמיצות וחשובות, שמטיבות עם בריאות הציבור השוהה במרחב העירוני, שכן ברוב המקרים, זיהום אוויר מתחבורה הוא מחולל נזק בריאותי משמעותי יותר מתעשייה או ייצור חשמל. ואולם, משום יעברו עוד שנים רבות עד שתוצאותיהן של החלטות ממשלה הנוגעות לרכישת כלי רכב יישאו פרי, הרי שהחלטות ברמת הרשות המקומית יוכלו להביא לשיפור משמעותי מיידי בבריאות ואיכות חיי התושבים.

לפני הדיון בצעדים אפשריים שבהם אפשר לנקוט בישראל, חשוב לדון במחדלים הגדולים שהביאו לאסון סביבתי בלונדון ובערים אחרות באירופה. מוטב ללמוד ממחדל זה כדי להבין עד כמה הטיפול בנושא הוא חיוני, ומנגד, כדי להבין מה קורה כשבעלי עניין שונים מסיטים את מקבלי ההחלטות מלעסוק בפרויקטים הממותגים כירוקים.

במדינות אירופה יושמה לאורך שנים מדיניות קידום שימוש בדיזל (סולר) כדלק העיקרי לרכבים, גם ברכבים פרטיים, ולא רק במוניות וכלי רכב כבדים. המדיניות הביאה לכך שרוב כלי הרכב שנוסעים כיום בבריטניה, צרפת, ספרד ופורטוגל גורמים לזיהום אוויר קשה ומזיק פי כמה מכלי רכב המתודלקים בבנזין. בשל זיהום האוויר הקשה בערים אלה, הטיל האיחוד האירופי קנסות על מדינות האיחוד בעשרות מיליארדי יורו. אף שבישראל נמנע השימוש בדיזל בכלי רכבי פרטיים, גם כאן תחבורה היא הגורם האחראי לכ–50% מהנזקים הבריאותיים הנגרמים מזיהום אוויר. לכן, בהחלטה מושכלת של המשרד להגנת הסביבה, הוחלט להציב את המלחמה בזיהום אוויר הנגרם מתחבורה בראש סדר העדיפויות.

האם ראש עיר בישראל יכול להכריז על תוכנית להפחתת זיהום האוויר מתחבורה בדומה לערי אירופה? חוק אוויר נקי שנכנס לתוקף בינואר 2011 מקנה, לכאורה, לרשות סמכויות רחבות באמצעות התקנת חוקי עזר עירוניים: "רשות מקומית רשאית, בחוק עזר, לקבוע הוראות מיוחדות לשם מניעה וצמצום של זיהום האוויר בתחומה, בהתחשב בתנאים המיוחדים של המקום ובתושביו". עם זאת, כדי להוביל מהלך משמעותי נדרש סיוע ושיתוף פעולה מצד משרדי ממשלה.

הפעולות שניתן לנקוט בישראל כדי לצמצם את זיהום האוויר מכלי רכב מזהמים בערים הן הגבלה של כניסת משאיות מזהמות; התרת כניסה של מוניות ואוטובוסים היברידיים בלבד למרכזי הערים; מתן קנסות לרכבים מזהמים מכל סוג; התייחסות למגזר האופנועים — שרובם נחשבים מזהמים, בין היתר מפני שאינם מצוידים במתקן לטיפול בפליטות; שיפור מערך ניהול התנועה, הרמזורים והחניה; קביעה של אזורי אוויר נקי בעיר (על פי מידת זיהום האוויר הקיימת כיום באזור, מידת החשיפה לזיהום על ידי הציבור וישימות תכנונית); ויצירת חלופות לכלי רכב מזהמים באמצעות שבילי אופניים, עידוד תחבורה ציבורית או שיתופית ועוד.

המציאות השוררת כיום במרבית מרכזי הערים בעולם ובישראל רחוקה מאוד מחזון זה, וללא יוזמה, תעוזה ומאמץ מצד קברניטי העיר היא גם אינה צפויה להשתנות בקרוב. על כל רשות בישראל לבחון כיצד ביכולתה להוביל מהלכים יזומים מטעמה, כדי לצמצם את זיהום האוויר הנגרם מרכבי דיזל ורכבים מזהמים אחרים.

הכותבת היא סמנכ"ל תכנון וסביבה בקבוצת AVIV AMCG



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות