תוכנית מחיר למשתכן נכשלה כי היא מתמקדת בפריפריה

מחירי הדיור אינם יורדים משום שלא חל גידול בהיצע בערים שבהן קיים הביקוש האמיתי לדירות

יבגני גליקמן
יבגני גליקמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מחיר למשתכן בירוחם
מחיר למשתכן בירוחםצילום: אליהו רשקוביץ

שר האוצר, משה כחלון, מרבה להתראיין בכלי התקשורת ולתקוף בעוצמה כל הבעה של התנגדות כלפי תוכנית מחיר למשתכן. כשהוא מצויד במסר תקשורתי עקיף שלפיו כל מתנגד של התוכנית הוא אינטרסנט שרוצה לפגוע בזוגות הצעירים, ברור כי ברצונו לזכות מחדש באהדת הבוחרים העתידיים. אבל בין ההצהרות של כחלון למציאות יש פער גדול מאוד. ככל שעובר הזמן ומצטברים עוד ועוד נתונים מוצקים, נחשף עומק הכישלון של התוכנית שאמורה לפתור את משבר הדיור בישראל.

בהבטחות הבחירות טען כחלון כי יוריד את מחירי הדיור ב–15% לפחות. ואולם מאז שנכנס למשרד האוצר לפני שנתיים, עלו מחירי הדיור ב–15%. כלומר, כדי להפוך לשר אוצר שהשיג את מטרתו צריכים מחירי הדיור לרדת ביותר מ–30%.

כל הנתונים מעידים כי תוכנית מחיר למשתכן היא כישלון חרוץ. לא רק שהתוכנית לא מביאה תועלת, אלא מייצרת נזקים לא מעטים לטווח הארוך. אחד הנזקים הגדולים ביותר שהתוכנית מביאה עמה הוא הפער האדיר בין היקף הבנייה למוכנות התשתיות הקיימות, תוך העמסת אלפי יחידות דיור שיתחרו על תשתיות המשמשות כבר דיירים ותיקים יותר בשכונות המתרחבות. כך נפגעת איכות החיים של אלפים ובעתיד עשרות אלפי תושבי מדינת ישראל.

בנוסף, תוכנית מחיר למשתכן גורמת לקבלנים וליזמים פרטיים להקטין את יוזמות הבנייה שלהם ופוגעת ברצון החופשי שלהם להתחרות אחד בשני. על פי נתוני הלמ"ס, התחלות הבנייה בישראל ירדו ב–8% ברבעון השני של השנה, בהמשך לירידה גם בשנה שעברה. ההיגיון הבסיסי מלמד כי כשהתחלות הבנייה יורדות בצורה עקבית, אין כל תרחיש בעולם שבו היצע הדיור העתידי יגדל.

מי שמציעה תחרות שאינה בריאה לקבלנים ויוצרת כשל שוק היא הממשלה. במקום שהקבלנים יתמודדו על מכרזים באזורים עם פוטנציאל עסקי וביקושים גבוהים לדיור, הממשלה מסיטה את הביקושים לערי פריפריה שהציבור אינו רוצה לגור בהם בהמוניו. התוצאה היא ערים כמו כרמיאל, שיש בהן כמות גדולה של מכרזי מחיר למשתכן שנכשלים בשל חוסר הרצון של קבלנים להתמודד עליהם.

הממשלה הנוכחית חוזרת על טעות שעשתה ממשלת אהוד אולמרט ב–2009, כשעצרה את התכנון באזור המרכז, והסיטה את הביקושים לדיור לפריפריה. תוכנית מחיר למשתכן מבקשת לעשות בדיוק אותו דבר. היא מוציאה עשרות אלפי יחידות דיור במכרזים לפריפריה, בציפייה שזוגות צעירים שגרים באזור המרכז יזכו בדירות מוזלות בפריפריה שאין בכוונתם לגור בהן. בפועל, מחירי הדיור אינם יורדים, משום שלא נוצר גידול בהיצע בערים שבהן קיים הביקוש האמיתי לדיור.

הטעות הממשלתית היא חיפוש של פתרונות לא מוצלחים בטווח הקצר בלבד, כדי להביא הישגים מהירים לציבור הבוחרים. כחלון ריכז את כל סמכויות הדיור בידי משרד האוצר, ומתוקף תפקידו אחראי האוצר על ניהול מדיניות כלכלית נכונה בטווח הארוך.

אלא שהאוצר לא ניצל את ריכוז הסמכויות שבידיו כדי לגבש תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח לביצוע מהיר של התחדשות עירונית תוך השקעה חסרת תקדים בתשתיות. במקום זה, הוא החליט להעביר את כל הביקושים מהמרכז לפריפריה. כפי שזה נראה כרגע, משבר הדיור לא רק שלא נפתר — אלא מחמיר.

הכותב הוא מנכ"ל משותף במכללת זמן לנדל"ן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker