המחיר הכבד ששילמה המצוינות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחיר הכבד ששילמה המצוינות

בעבר עודדו את כל מי שהתקשה בחמש יחידות במתמטיקה לרדת לארבע יחידות, העיקר שיקבל בגרות ■ אבל כיום נדרשת תעודת בגרות איכותית

תגובות
 בית ספר בבאר שבע
אליהו הרשקוביץ

כשהיינו ילדים, ההורים שלנו ידעו את הנוסחה: "השלם בגרות, זה יכניס אותך לאוניברסיטה ומשם החיים כבר יהיו טובים". הפערים אז התחלקו בין מי שיש לו בגרות ותואר למי שלא. מכיוון שרק שליש מהאוכלוסייה נהנה מהנוסחה הזו, החל מאמץ ממשלתי עתיר משאבים להרחיב את הזכאות לבגרות. כל מנהל בית ספר וראש עיר נמדדו לפי אחוזי הזכאות. מכללות נפתחו וההכשרה המקצועית צומצמה.

ההישגים לא איחרו לבוא. בחלוף דור, ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בשיעור בעלי תואר אקדמי. כיום, מחצית מכל מחזור בתיכונים לומד באוניברסיטה או במכללה. בראייה לאחור, אין ספק שזה היה אחד המהלכים החברתיים החשובים ביותר שנעשו בארץ להרחבת הנגישות להשכלה. בדרך זו ניתן כרטיס כניסה למי שלא יכול היה לממש את הפוטנציאל שלו בעבר.

אולם התהליך הזה נעצר לפני עשור, כשמערכת ההשכלה הגבוהה סגרה את שעריה. מוביליה חשו שההרחבה המהירה גורמת לכך שהסטנדרט יורד ואיכות ההשכלה מידרדרת. מהרגע שבו נעצרה הצמיחה בהשכלה הגבוהה, התחלנו כולנו לשים לב גם לתוצרי הלוואי של המדיניות החשובה הזו. גם כשמעשים הם נכונים, יש להם מחיר שאותו אפשר וצריך לתקן.

מחיר כבד במיוחד שילמה המצוינות. כשתלמידים התקשו בחמש יחידות מתמטיקה, אף אחד לא רצה לקחת סיכון שלא יהיו זכאים לבגרות. לכן עודדו אותם לרדת לארבע יחידות. לאורך שנות הלימודים, כמעט ולא ניתן היה לעלות רמה, רק לרדת, וכך מספר בוגרי חמש יחידות לימוד במתמטיקה ירד בכ–40%. מגמות הפיזיקה, הקשות במיוחד, נשמרו למצטיינים בלבד, והרוב הופנה למגמות בטוחות יותר.

"עדיף לקבל 90 בארבע יחידות מאשר 70 בחמש יחידות", הסבירו תלמידים, הורים ומורים, ובכך הצדיקו את הוויתור על המאמץ. הבעיה היא שהם טעו, כי הם לא שמו לב שהמציאות התחילה להשתנות. מכיוון ששוק העבודה הוצף באקדמאים, המעסיקים החלו לברור, ולהעדיף את מי שלמד במחלקה יוקרתית באוניברסיטה. אלו החלו לקבל לשורותיהן רק את מי שתעודת הבגרות שלו היתה איכותית יותר.

בלי ששמנו לב, הנוסחה התחלפה. כיום, זכאות לבגרות כבר לא מספיקה. כיום, מי שיש לו תעודת בגרות איכותית, הכוללת חמש יחידות במתמטיקה, נהנה מ"מפתח זהב", שמאפשר כניסה ליחידות טכנולוגיות בצבא, לחוגים הנחשקים באקדמיה ולעבודה בשכר גבוה יותר. מחקר של מרכז טאוב מצא הבדלים גדולים בשכר בין בוגרי חמש יחידות לבוגרי ארבע יחידות במתמטיקה, כמעט בלי קשר לציון בבחינת הבגרות.

יש ערים שהבינו שהפערים עלו כיתה, והתעוררו לשינוי. בבאר שבע כמעט הכפילו את מספר בוגרי חמש היחידות בתוך ארבע שנים. בחורה שבנגב, שבה אף תלמיד לא השלים בגרות בחמש יחידות ב–2014, סיימו השנה בהצלחה את הבגרות כבר יותר מ–8% מהתלמידים. כך גם באשדוד ובחיפה, בבת ים ובעראבה. כל זה לא קרה במקרה, זו תוצאה של מדיניות, של סדר עדיפות ושל השקעה עירונית במורים ובתלמידים.

השבוע התפרסמה "מפת המצוינות", שמספקת מידע על שיעור לומדי חמש היחידות במתמטיקה בכל עיר. בחיפוש פשוט בגוגל ניתן לראות אם העיר שלכם לקחה ברצינות את חמש היחידות, ונהפכה למכפיל כוח של המאמץ הלאומי, או שהיא עדיין שבויה בשיח הזכאות של הדור הקודם.

זה רלוונטי, כי בעוד שנה יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות, והעירייה היא כתובת ישירה לציפיותינו בנושא, מכיוון שבתי הספר התיכוניים נמצאים בבעלותה של הרשות המקומית, והיא זו שיש לדרוש ממנה כשצריך.

הכותב הוא מנכ"ל קרן טראמפ וחבר ועד החינוך הלאומי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות