עודפי מסים? כסו את חובות הרשויות המקומיות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עודפי מסים? כסו את חובות הרשויות המקומיות

המדינה צריכה לכסות את החובות של הרשויות המקומיות, וזאת בשילוב הגבלה שתוטל עליהן בנטילת חובות חדשים

8תגובות
עיריית נצרת עילית
גיל אליהו

ההצלחה של גביית המסים יצרה לישראל עודף גבייה שאותו כולם חומדים – משרד הביטחון רוצה תוספת תקציב, ראש הממשלה רוצה להפחית מסים, ורבים מדברים על תוספת לתקציבים החברתיים. מעטים מדברים על כך שמדינה שמתנהלת עם גירעון שנתי מובנה של 40 מיליארד שקל, אינה באמת עשירה יותר כשהיקפי הגבייה מצמצמים את הגירעון "רק" ל–20 מיליארד שקל בשנה.

קולות אלה גורסים שיש להקטין את החוב של ישראל. אני מסכים שיש להפנות את עודפי הגבייה לכיסוי חובות, אך לא החוב הלאומי הוא זה שצריך לקבל את הכסף, כי אם חוב אחר — החוב של הרשויות המקומיות.

בסוף 2015 היה סך החובות של הרשויות 13.6 מיליארד שקל. זוהי רמת החוב האופיינית לרשויות המקומיות זה עשור (12–14 מיליארד שקל). מתוך חוב זה, כ–5.2 מיליארד הם חובות של הרשויות הנתמכות — 199 רשויות (80%) שחייבות כ–40% מהחוב. עובדה לא מוכרת היא שבנוסחה לחישוב מענקי האיזון הניתנים לרשויות האלה, החזר החוב של הרשות מהווה מרכיב משמעותי — ב–2015 כ–15% מכלל מענקי האיזון, 400 מיליון שקל, הועברו לרשויות לטובת החזר מלוות.

מה יקרה אם המדינה תפנה 5.2 מיליארד שקל מעודפי הגבייה לטובת כיסוי החובות של הרשויות הנתמכות? 400 מיליון שקל מכספי מענקי האיזון יתפנו ויחולקו מחדש בין הרשויות הנתמכות, כך שכולן יקבלו יותר כסף. סכום זה יצורף להחזרי המימון השנתיים של הרשויות בסך 140 מיליון שקל בשנה — כך שבסך הכל, 540 מיליון שקל בשנה יועברו לרשויות החלשות — יותר מקרן הארנונה שהקימו משרדי האוצר והפנים ב–2016. תוצר לוואי שולי של כיסוי חובות אלה הוא שארבעים רשויות ייצאו ממעגל הרשויות הנתמכות.

השתתפות המדינה אינה צריכה להיות "בחינם". כיסוי החובות של הרשויות צריך להתבצע בשילוב הגבלה שתוטל עליהן לתקופה משמעותית בעת נטילת חובות חדשים, ובשילוב בקרה על כך שתוספת התקציב תופנה לחיזוק הרשות ולשיפור השירותים שבה. מהלך כזה יכול לחזק את הרשויות החלשות ללא שינוי תקציב או תוספת עלויות שנתיות שוטפות למדינה, ולכן הוא ראוי לבחינה לא פחות מהצעות שיגדילו את הגירעון השוטף.

הכותב הוא כלכלן מוניציפלי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות