צמצום פערי השכר בין ערבים ליהודים הוא אינטרס לאומי וכלכלי

השכר הנמוך בחברה הערבית מפחית את המוטיבציה של הנמצאים מחוץ למעגל העבודה לנסות לחזור ולהשתלב בו

יוסי תמיר
יוסי תמיר
לשכת התעסוקה בואדי ג'וז
לשכת תעסוקה במזרח ירושליםצילום: טלי מאייר
יוסי תמיר
יוסי תמיר

שיעורה של האוכלוסייה הערבית מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה בישראל הוא כ–20%. ואולם עקב חסמים שונים, שיעור התעסוקה בחברה הערבית, איכות התעסוקה שלה והכנסתה קטנים במידה ניכרת מאלה של האוכלוסייה היהודית, ושיעורי העוני בקרבה גדולים יותר.

ב–2010 החלו לפעול מרכזי ריאן — בהפעלת ארגון אלפנאר לקידום תעסוקת ערבים בישראל, על ידי ממשלת ישראל, ג׳וינט ישראל ובשיתוף יד הנדיב — שתרמו להגדלת שיעורי התעסוקה בקרב נשים ערביות מ–27% ב–2010 ל–32.4% ב–2016. עם זאת, הגידול בשיעור המועסקים והמועסקות לא מחק את פערי השכר האדירים בין ערבים ליהודים.

באחרונה פירסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר דו"ח המעיד כי למרות הגידול במספר הסטודנטים הערבים — שיעור העובדים הערבים המקבלים שכר גבוה בתעשיית ההיי־טק נותר נמוך בשנים האחרונות — 1.4% בלבד, לעומת שיעור של 17.4% מכלל העובדים במשק.

מקובל לטעון כי פערי התעסוקה בין החברה הערבית לחברה היהודית תלויים בחסמים סביבתיים, למשל, היעדר נגישות תחבורתית מיישובים ערביים לאזורי תעסוקה. אחרים מנמקים זאת במחסור במעונות יום ביישובים ערביים המונע יציאת אימהות לעבודה. גם לחסמים תרבותיים, היעדר רישות חברתי ופערי שפה משקל משמעותי, וקיימות גם דעות קדומות וקשיים בשכנוע מעסיקים לקדם סביבת עבודה מגוונת.

אך בנוסף לכל אלה, קיים הסבר נוסף שעליו יש לתת את הדעת. פער ההכנסות בין עובדים ערבים לעובדים יהודים נותר דומה במשך השנים: ההכנסה הממוצעת מעבודה שכירה בקרב עובדים ערבים היא כ–58% מההכנסה הממוצעת בקרב עובדים יהודים. ההכנסה הנמוכה מביאה לשתי תוצאות. ראשית, נוצר מצב שבו גם משפחה בעלת שני מפרנסים עלולה להישאר מתחת לקו העוני.

שנית, הכנסה נמוכה זו מפחיתה משמעותית את המוטיבציה של אלה הנמצאים מחוץ למעגל העבודה להשתלב בו מחדש. עבודה שמותירה את בעליה מתחת לקו העוני לא תעודד אדם לוותר על שירותי הרווחה שבהם הוא תלוי כשהוא חסר תעסוקה.

ואכן, בעוד ששיעורי ההשתתפות במעגל התעסוקה עלו, הרי שהתמריץ הכלכלי לצאת לעבוד כדי להתפרנס בכבוד ואולי אף לצאת ממעגל העוני נותר נמוך. המטרה המרכזית היא ליצור מוביליות חברתית ולא להגדיל את אוכלוסיית העובדים העניים. בעוד מוביליות היא מאתגרת בשוק העבודה כיום, הרי שקידום תעסוקתי לאוכלוסיות מודרות מאתגר אף יותר.

מרכזי ריאן מנסים לקדם את הנושא ומהווים תשתית ארגונית למודלים חדשים של קידום תעסוקתי. המרכזים עובדים עם מעסיקים בבנייה של מסלולי פיתוח קריירה המותאמים לצורכי ארגוניהם; עוסקים במנטורינג לעובדים בתפקידים זוטרים ובתפקידי ניהול; עוסקים בפיתוח של טאלנטים בארגון; ומשקיעים בהעצמה אישית ומקצועית של הפרט.

יש להמשיך ולקדם השכלה ותעסוקה בחברה הערבית, אך לא באמצעות משרות שמותירות את העובדים ומשפחותיהם מתחת לקו העוני, אלא במשרות יציבות ובעלות אופק תעסוקתי שמאפשרות לפתח קריירה. יש לקדם תעסוקת נשים ולעודד קיום של שני מפרנסים בכל משק בית עם הכנסה ראויה. זהו אינטרס של כלל החברה הישראלית, כך שכל חלקיה יוכלו לקיים חיים בכבוד, ללא תלות בשירותי הרווחה.

על המדינה להמשיך ולפעול כדי לשפר את תנאי העובדים בחברה הערבית, לא רק מסיבות של שוויון או מוסר, אלא כדי לקדם את החברה והכלכלה הישראלית כולה. ככל שנשכיל לקדם מקרי הצלחה רבים יותר של תעסוקה איכותית ומתגמלת, הרי שהתמריץ הכלכלי לצאת לעבוד יגבר על חסמים אובייקטיביים אחרים, לגיטימיים ככל שיהיו.

פרופ' תמיר הוא מנכ"ל ג'וינט ישראל וחבר מועצת המנהלים של אלפנאר

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ