לעצור את ההשקעות המזהמות

ישראל עומדת בפני תקופה אנרגטית מרגשת, אך עוצרת את הקידמה והחזון. מה יועיל כל הגז אם אין מי שיחבר את הצינור?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קידוח נפט בצפון דקוטה, ארה"בצילום: אי־אף־פי

בשבוע שעבר התקיימה בעיר בון שבגרמניה ועידת האקלים העולמית של האו"ם, שמתמקדת בדרכים ליישום הסכם פריז במטרה לעצור את משבר האקלים. ישראל שלחה לוועידה ארבעה חברי וחברות כנסת — אבל מי שבידיהם נמצא הכוח להשפיע על מדיניות האקלים של ישראל, השר להגנת הסביבה זאב אלקין, שר האנרגיה יובל שטייניץ ושר האוצר משה כחלון — נעדרים.

אחד הפתרונות המרכזיים שעלו בוועידה קשור קשר הדוק למשרדיהם של שלושת השרים: העברת הכספים המושקעים בחברות המזהמות, הכורות פחם ומחפשות נפט וגז, להשקעות אחראיות. "השקעות אחראיות" הן אלה שלצד הרווח הכלכלי מביאות בחשבון גם היבטים של רווחה חברתית. האו"ם פיתח עם קבוצת משקיעים עקרונות להשקעה אחראית, המתייחסים בין היתר לשילוב שיקולים סביבתיים בקבלת החלטות, דרישה לשקיפות בנושאי סביבה, חברה וממשל תאגידי, דיווח על פעילות הנוגעת ליישום העקרונות ועוד.

סטודנטים מהאוניברסיטה העברית ביקשו לבחון את הקריטריונים שלפיהם האוניברסיטה בוחרת את השקעותיה, מכוח חוק חופש המידע. כך התברר כי האוניברסיטה משקיעה חלק ממאות מיליוני השקלים שלה בחברות לחיפושי גז ונפט, וגם בחברות שפועלות באמצעות אנרגיות מזהמות ולא מתחדשות. אלה חברות שההתנהלות הסביבתית והחברתית שלהן רחוקה מלקדם השקעות אחראיות ואף מסוכנת למשקיע, לציבור ולסביבה.

עם פתיחת שנת הלימודים קראו הסטודנטים לראשי האוניברסיטה לפעול להסטת ההשקעות מחברות דלקים מזהמים, ולאמץ מדיניות של השקעות אחראיות. על העצומה חתמו כבר יותר מ–1,100 סטודנטים, מרצים וחברי קהילה. החודש עתידה להתכנס ועדת הקרנות של האוניברסיטה העברית, שבה יוחלט אם לקדם מדיניות השקעות אחראית.

מהלך זה, אם וכאשר ייושם, יהיה חלוצי ופורץ דרך בישראל, אך לא בעולם. יותר מ–790 ארגונים בעולם, המייצגים נכסים בשווי 5.53 טריליון דולר, כבר הסיטו או התחייבו להסיט את השקעותיהם מחברות אנרגיה מזהמות. ארגונים אלה כוללים אוניברסיטאות בעלות שם עולמי, כמו סטנפורד, קיימברידג' ואוקספורד, ארגונים פילנתרופיים, קרנות פנסיה, קרנות ממשלתיות ועוד.

קריאה זו מצטרפת לשורה ארוכה של גופים מרכזיים בתעשיית הפיננסים ובאקדמיה, המתריעים מפני ההשלכות של משבר האקלים העולמי על מאזני חברות הדלקים המזהמים.

המשוואה פשוטה: עם הכניסה לתוקף של המגבלות הסביבתיות, שעליהן החליטו ממשלות העולם בהסכם פריז, ועם הירידה המתמשכת במחירי האנרגיה המתחדשת, חברות ייאלצו לשמור חלקים ניכרים ממאגרי הנפט, הפחם והגז שלהן באדמה. נכסים בשווי טריליוני דולרים יהפכו לבלתי שמישים לחלוטין וערכם ייהפך לאפסי כתוצאה מכך — תופעה שמכונה "בועת הפחמן".

האוניברסיטה העברית כבר הצהירה שהיא "דוגלת בתפישת הקיימוּת ופועלת ליישומה באוניברסיטה ובקהילה". אנחנו קוראים לאוניברסיטה לפעול למדיניות של השקעות אחראיות, לקדם שקיפות בנושא ולהפסיק להשקיע את כספנו בחברות שמסכנות אותנו.

הכותבת פעילה בתא "מגמה ירוקה" באוניברסיטה העברית

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker