היד הנעלמה של שילוב החרדים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היד הנעלמה של שילוב החרדים

על קובעי המדיניות להישמר מפני החלטות המאלצות חרדים לבצע שינויים תרבותיים, כתנאי להצטרפות לאקדמיה

18תגובות
סטודנטים חרדים בספריית המכללה האקדמית אונו
דודו בכר

בעשור האחרון ניכרת עלייה חדה במספר החרדים שפונים ללימודי מקצוע, כ–15% מדי שנה על פי הלמ"ס. ב–2016 למדו יותר מ–11 אלף חרדים וחרדיות במגוון מסלולי לימוד אקדמיים.

המספר התקדימי של חרדים באקדמיה משתלב עם נתון מפתיע נוסף. לראשונה מזה ארבעה עשורים, יש יותר גברים חרדים עובדים מאשר לומדים. ניתן לומר בוודאות כי בדור הנוכחי מתפתחת "חברת עובדים" חרדית לצד "חברת הלומדים" הוותיקה.

רוב מוחלט של הסטודנטים החרדים לומד בקמפוסים ייעודיים. הלימודים בקמפוסים אלה מתבצעים בדרך המתאימה לאורח החיים החרדי, ומאפשרים לתלמידים לשלב את אורח חייהם ותרבותם עם רכישת השכלה אקדמית. עד להקמתם, מספר החרדים שהשתלבו בקמפוסים הכלליים היה קטן ביותר. יש לכך סיבה ברורה: הציבור החרדי שגדל על חינוך חוסם ומתבדל, אינו מתיר לעצמו, הלכתית ותרבותית, השתתפות בלימודים בסביבה מעורבת. מעידים על כך מחקרים שביצעה המועצה להשכלה גבוהה, ולפיהם כ–80% מהסטודנטים החרדים לא יצטרפו ללימודים במסגרות הכלליות.

ואולם תפקידם המרכזי של הקמפוסים החרדיים אינו יצירת סביבת לימודים נפרדת. בראש ובראשונה, הקמפוס החרדי נועד להנגיש את הלימודים האקדמיים לאוכלוסייה שהעולם האקדמי זר לה. צעיר חרדי שבא מהישיבה ושסביבתו הקרובה אינה אקדמית, נדרש לעבור מסלול מכשולים כלכלי ותרבותי תוך כדי הלימודים. הקמפוסים החרדיים נדרשים אפוא להקנות כלים בסיסיים לסטודנט החרדי, ולאזן באופן מתמיד בין איכות אקדמית ומקצועית מחד, להנגשה וסגירת פערים מאידך. זאת משימה מורכבת המחייבת רגישות תרבותית ואקדמית שאינה באה לידי ביטוי בקמפוסים הכלליים.

מדי שנה, אלפי בוגרים חרדים משתלבים בשוק העבודה עם סיום לימודיהם. אלה המעוניינים בכך, פונים אל שוק העבודה הכללי. אחרים, המעדיפים לשמר אורח חיים מתבדל, עושים זאת במסגרת הקהילה.

בתקופה האחרונה אנו עדים לשיח גובר על מחיר ההשתלבות. יש הסבורים כי אין לאפשר לימודים בקמפוסים נפרדים בכלל ובהפרדה מגדרית בפרט, וכי על החרדים ללמוד באותם המסלולים עם כלל הסטודנטים. אכן, ייתכן שהצדק עם אלה הדורשים זאת, אך נראה כי עדיין לא בשלה השעה. הקולות הקוראים להאיץ את תהליכי שילוב החרדים באקדמיה, כמו גם בצבא, עלולים לבלום את המגמה המתוארת ולהסיג לאחור הישגים שנבנו בעמל.

ההנהגה החרדית, למשל, אינה מתנגדת לאקדמיה, כשזו מתנהלת באופן ההולם את ערכי הקהילה. לראיה, בשנה האחרונה חוקקה הכנסת חוק ביוזמת חברי הכנסת החרדים, ולפיו תזכה האוכלוסייה החרדית לייצוג הולם בשירות הציבורי. חוק זה מיועד לחרדים בעלי תארים אקדמיים ותמיכתה של ההנהגה החרדית בחוק זה, תומכת הלכה למעשה באקדמיה החרדית. אך זאת מציאות פריכה ושבירה. הנהגת שינויים באקדמיה החרדית, באופן המאלץ את התלמידים לחולל שינוי תרבותי באורח חייהם, תוביל לתגובה חרדית חריפה, שתבלום את המגמה הנזכרת.

בפני מובילי האקדמיה לחרדים עומדים אתגרים רבים, בהם הפחתת שיעור הנשירה הגבוה, צמצום הפערים במקצועות הליבה, צירוף קהלים נוספים והכנה ערכית ומקצועית של הבוגרים לשוק העבודה. כל אלה נעשים עקב בצד אגודל והמספרים מוכיחים את סיפור ההצלחה.

על קובעי המדיניות להישמר מפני החלטות המאלצות את החרדים לבצע שינויים תרבותיים, כתנאי להצטרפותם לאקדמיה. על המדינה מוטלת החובה להסיר את חסמי ההצטרפות של הצעירים והצעירות, ולאפשר ליד הנעלמה של השוק החרדי להמשיך ולפעול את פעולתה. כל השאר יבוא מאליו בתוך שנים ספורות.

הכותב הוא מנהל אקדמי בקמפוסים החרדיים, הקריה האקדמית אונו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות