הסכמי הגג הם פצצת זמן חברתית - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסכמי הגג הם פצצת זמן חברתית

תושבי הערים הוותיקים משוועים לדיור במיקום הולם, וסובלים מתשתיות לקויות ומהיעדר של סביבת מגורים נאותה

4תגובות
ההרחבה להסכם הגג באשדוד
אילן אסייג

בתור בעלי חברה שבונה הן לציבור החרדי והן לציבור הכללי, אני רואה מכנה משותף ברור בין הבעיות המאפיינות ערי פיתוח, דוגמת טבריה בצפון וקרית גת בדרום, לבין הבעייתיות בשוק הדיור באזורי הביקוש בגוש דן ובמרכז.

בכל המקומות האלה נוצר דיסוננס בין מרכזי ערים מתיישנים ומתפוררים המשוועים לבנייה חדשה מחד גיסא, לבין בזבוז בלתי־נסבל של קרקע ומשאבי מדינה בהקמת שכונות ענק חדשות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן והסכמי גג בין המדינה לרשויות המקומיות.

יש בכך בעיה כפולה ומכופלת: מצד אחד, המדינה משקיעה מיליארדי שקלים במיקומים שבחלקם הגדול אין להם כלל ביקוש בקרב רוכשי הדירות, הן בגלל בעיות תחבורה ותשתית, ובעיקר בשל היעדר מקומות עבודה זמינים.

מצד שני, התושבים הוותיקים, וזה נכון באופן פרדוקסלי הן לערי הפיתוח בפריפריה והן לערים הוותיקות במרכז, משוועים לדיור חדש במיקום הולם וסובלים מתשתיות לקויות ביותר ומהיעדר מוחלט של סביבת מגורים נאותה. אביא לדוגמה את טבריה, העיר היחידה בישראל השוכנת לחופו של אגם, שמרכזה מזכיר במידה מרובה את שרידי החורבות מימי הרומאים, הצלבנים והממלוכים.

שתי דוגמאות מובהקות לאנטגוניזם שעלול להיווצר בין השכונות החדשות שייבנו במסגרת מחיר למשתכן והסכמי הגג לבין השכונות הוותיקות מהוות שתי ערים שעלו באחרונה לכותרות בהקשרים אלה.

האחת היא אשדוד. העיר, המונה כיום כרבע מיליון תושבים, עתידה לפי הסכמי הגג להגיע לכ–400 אלף תושבים, כתוצאה מתוספת משמעותית של כ–46 אלף יחידות דיור חדשות.

זהו מעשה חלם שאין כדוגמתו, הן אורבנית, הן כלכלית והן חברתית. במקום להשקיע מיליארדים בדיונות ובשמורות טבע בתוליות, היה הרבה יותר חכם לבצע מהלך אסטרטגי של התחדשות עירונית ברובעים בעיר שנבנו משנות ה–50 עד שנות ה–80 של המאה הקודמת.

במהלך כזה היה גם חיסכון אדיר בעלויות וניצול זכויות בנייה, גם הישענות על מערכת תשתיות ומוסדות ציבור קיימים, ובנוסף שדרוג חברתי של תושבי השכונות הוותיקות.

במקום זאת, יובילו הסכמי הגג באשדוד לכאוס תחבורתי, לבעיית היעדר תשתיות ומוסדות ציבור, ובראש ובראשונה לקיטוב חברתי שאין כדוגמתו בין השיכונים הוותיקים לבין משפרי הדיור, שיזכו להסתופף בשכונות הענק החדשות.

הדומה בצפון היא עכו, עיר מעורבת עם פערי הכנסה ומגורים משמעותיים כבר כיום בין יהודים לערבים. אני חושש מאוד שהסכמי הגג, גם אם הם מיועדים לכאורה לכלל תושבי העיר, יביאו לא רק לבעיית היעדר תשתיות בעיר הצפופה בלאו הכי אלא גם עלולים לסדוק קשות את מרקם הדו־קיום השברירי בין האוכלוסיות.

אני גם חושש מכך שמכיוון שחלק נכבד מרוכשי הדירות הם משקיעים ממרכז הארץ, המתכוונים להשכיר את דירותיהם, עלולה להיווצר חלילה במירב הערים בפריפריה סטיגמה של "אדונים" ו"משרתים".

ברור כי קיימות בעיות שכבר נדושו בעבר, דוגמת היעדר מקומות תעסוקה ובעיות תחבורה קשות, אך לטעמי, הבעיה החברתית תהווה כבר בשנים הקרובות את עקב אכילס המרכזי של פרויקטים האמורים להיות "עממיים" דוגמת הסכמי הגג ומחיר למשתכן.

הכותב הוא יזם ובעלי חברת הרציג נדל"ן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם