הרגולטורים טעו ברפורמת הכספומטים - ועכשיו הם מאשימים את הבנקים - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרגולטורים טעו ברפורמת הכספומטים - ועכשיו הם מאשימים את הבנקים

רפורמת ההפרטה במכשירי משיכת המזומנים בישראל נכשלה, ונראה שגרמה לעלייה במחירים - במקום להורדתם

7תגובות
מספר הכספומטים של הבנקים בישראל לתושב - מהגבוהים בעולם
אליהו הרשקוביץ

שוק אמצעי התשלום בישראל עובר מהפכה, שמציבה כבר כיום את הצרכנים במרחק שנות אור מהמקום שבו היו ממש לפני כמה שנים בכל הקשור בשימוש במזומנים ובכרטיסים שונים. אף שזו רק תחילת הדרמה שתתחולל בעולם התשלומים, כל לקוח של בנק כבר חש את השינוי בחיי היום־יום שלו.

חלקה הראשון של המהפכה נובע מהשוק עצמו: השינויים הטכנולוגיים פותחים בפנינו יותר ויותר אפשרויות דיגיטליות לביצוע תשלומים ולהעברת כסף. מערך המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים (כספומטים) של הבנקים בישראל משתכלל ומונגש לאוכלוסיות עם מוגבלויות, ובמערכת הבנקאית יש שירותים כמו משיכת מזומן גם ללא כרטיס, או מתן אפשרות לאדם אחר למשוך כסף מהחשבון שלכם. לצד כל אלה, רשתות קמעוניות מציעות שירותי משיכת מזומנים — החל בתחנות דלק וכלה ברשתות השיווק הגדולות. באופן אירוני, המזומן נחוץ פחות וזמין יותר מאי־פעם.

לצד האבולוציה של השוק, בנק ישראל דוחף גם הוא לאותו כיוון באמצעות הסדרה בלתי־פוסקת של מערך הכספומטים. כמה תעלה משיכת מזומנים, אילו הנחות יינתנו לאוכלוסיות מוחלשות, איך תיראה הפרישה הגיאוגרפית של הכספומטים ומה קורה אם סוגרים סניף? הפיקוח על הבנקים היפר־אקטיבי בנושאים האלה.

יש רק רפורמה אחת שלא הצליחה בתחום הזה — זו שנקטה רשות ההגבלים העסקיים לפני כשלוש שנים, כאשר כפתה על שב"א (חברה השייכת לבנקים) למכור את מכשירי המזומנים האוטומטיים שהיו בבעלותה לידיים פרטיות. במסגרת רפורמה זו דרשה רשות ההגבלים משב"א למכור 286 כספומטים שהיו פזורים בבתי חולים, במחנות צבא, באוניברסיטאות, במרכזים מסחריים ובמקומות ציבוריים דומים. בבנקים לא חשבו שזה רעיון חכם מבחינה צרכנית. ניתוחים הראו כי שירותי משיכת מזומנים על ידי מפעילים חדשים לא תשחק לטובת הצרכנים, אבל המדינה לא השתכנעה, והרפורמה יצאה לדרך.

ומה קרה למחירים במכשירים הפרטיים? בדיוק כפי שצפו במערכת הבנקאות. הם לא ירדו, וככל הנראה חלקם אף עלה. אבל מה שמדהים בסיפור הזה אינו תוצאותיה הכושלות של הרפורמה, אלא מה שהמדינה מתכוונת לעשות בעקבות תוצאות אלה.

בכנסת מתגבשת בימים אלה יוזמה לחייב את הבנקים לפרוס מכשירים במקום אלה שעברו לידיים פרטיות. המסר שמשתמע מיוזמה זו הוא: הכרחנו אתכם למכור לידיים פרטיות מכשירי מזומנים וזה לא עבד? אז עכשיו נכריח אתכם להקים מערך חדש.

ואולם גם הרעיון הציני הזה מדהים פחות ממה שעולה כשמתבוננים במציאות הפשוטה של מערך מכשירי המזומנים בישראל. מדוע? כי אין בו כשל. אפשר להמשיך ולזגזג כמה שרוצים בין רפורמות, אבל זה לא ישנה את העובדות: מספר מכשירי המזומן האוטומטיים של הבנקים בישראל לתושב הוא מהגבוהים בעולם. למעט שלוש מדינות (קנדה, פורטוגל ואוסטרליה), מערכת הבנקאות בישראל פורשת מכשירי בנק אוטומטיים יותר מבכל מדינה אחרת. בישראל יש 128 כספומטים בנקאיים לכל 100 אלף תושבים, בעוד שהממוצע בעולם הוא 89 מכשירים.

זאת ועוד, האופן שבו משתמש הציבור במכשירים די מתון. הישראלי הממוצע מושך מזומנים ממכשיר בנק אוטומטי 14 פעמים בשנה, כלומר בערך פעם בחודש. יתרה מכך, על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות, נתון זה עוד עתיד לרדת. האם יש מישהו שלא נתקל לפחות פעם בחודש במכשיר משיכת מזומנים של מערכת הבנקאות?

מצד אחד יש מדינה צפופה עם מערכת בנקאות שמציעה יותר כספומטים לתושב מרוב המדינות בעולם, מחירים נמוכים ומפוקחים על השירותים שלהם, ויותר ויותר חלופות קמעוניות ודיגיטליות שמתחרות בהם. מצד שני, היתה רפורמה כושלת אחת, לצד יוזמות חדשות, שיפילו את מחיר הכישלון על היחידים שהזהירו מפניו.

הכותב הוא מנכ"ל איגוד הבנקים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם