בנק ישראל מזניח את הפינטק - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל מזניח את הפינטק

היזמים הישראלים דומיננטיים בתחומי הפינטק והבלוקצ'יין, אך נאלצים לפעול במצב רגולטורי לא ברור ולא מוסדר

2תגובות
בלוקצ'יין
איור: עדי עמנואל

רבות מדובר על מקומה של ישראל כמעצמת היי־טק, ובאחרונה גם כמעצמת פינטק ובלוקצ'יין, ולכאורה בצדק. עשרות חברות ישראליות מפתחות שירותים וטכנולוגיות במטרה ליצור כלים יעילים וחדשניים בתחום הפיננסים והבנקאות, וחלק מהן נחשבות למובילות בתחומן ולחלוצות של ממש.

הפריחה במיזמים אלה נובעת מצורך אמיתי, שכן בעולם גלובלי ודיגיטלי, שבו הגבולות הפיזיים הולכים ומיטשטשים, קבלה וביצוע של תשלומים, העברת כספים והמרות מטבע הן אבן רחיים כבדה על כתפי עסקים רבים. הבנקים המסורתיים אינם מספקים פתרונות מהירים וזולים מספיק, אם בכלל. הבעיה חמורה במיוחד בישראל, שבה תחום הבנקאות סובל מהיעדר מוחלט של תחרות; הפעם האחרונה שהוקם בנק בישראל היתה לפני יותר מ-45 שנה.

מיזמי פינטק ובלוקצ'יין דורשים סביבה רגולטורית בטוחה כדי שיוכלו לפעול וליישם את הטכנולוגיה החדשה שפיתחו ללא חשש. חשוב להבין כי ודאות רגולטורית היא הבסיס לפעילות בעולם הפינטק, שכן זהו עולם העוסק בדרך שבה הכסף של לקוחות מוחזק, נשמר, מומר ומועבר מיד ליד. עיסוק בכסף של אחרים חייב להיות מוסדר בצורה ברורה וחד־משמעית - הן כדי לייצר ביטחון לציבור שכספו מטופל על ידי החברות השונות, והן כדי לייצר ודאות בקרב היזמים כי הם פועלים כדין. על כן, דרוש להם רגולטור שמקדם הסדרה של התחומים שבהם הם פועלים, ונותן מענה מראש לשאלות שונות של היזמים (Pre-ruling). אלא שבישראל הרגולטור בנושא הפיננסים - ובראשו בנק ישראל - לא רק שאינו מגלה חדשנות, אלא מגלה שמרנות והססנות של ממש.

דוגמה בולטת מהשנים האחרונות נוגעת לעולם המטבעות הווירטואליים המבוססים על טכנולוגיית הבלוקצ'יין. לצדו של הביטקוין ה"וותיק" (שבא לעולם ב-2009), צומחים בשנים האחרונות מאות מוצרים מבוססי בלוקצ'יין. בולטת במיוחד תופעת גיוס כספים מהציבור באופן פרטי באמצעות הנפקת נכסים דיגיטליים (ICO), תוך עקיפת הרגולציה הנוגעת להנפקת ניירות ערך. למרות כל האמור לעיל, עמדת הרגולטור הישראלי בכל הנוגע למטבעות וירטואליים ול–ICO כמעט לא קיימת. בפברואר 2014 הוציאו בנק ישראל, אגף שוק ההון, רשות ניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון הודעה לציבור בדבר "סיכונים אפשריים הטמונים במטבעות וירטואליים מבוזרים". הודעה זו סיכמה את הסיכונים הכרוכים במטבעות וירטואליים, בלי כל הוראה מחייבת או הנחיה ברורה. באוגוסט 2014 הודיע בנק ישראל כי הוקם צוות בין־משרדי בראשותו, הכולל נציגות של כל הרשויות הנוגעות לדבר, שאמור לדון בנושאים הקשורים למטבעות וירטואליים מבוזרים.

מאז חלפו כבר כמעט ארבע שנים - נצח במושגי העולם האלקטרוני. בזמן הזה עלה מחירו של ביטקוין בודד מ-600 דולר ל-7,150 דולר, ומאות מטבעות וטוקנים נוספים באו לעולם - וקולו של הרגולטור נדם. הדברים האלה צורמים במיוחד לאור העובדה שלחברות הישראליות וליזמים הישראלים יש דומיננטיות בולטת בתחומי הפינטק, הבלוקצ'יין והמטבעות הווירטואליים, אך הם נאלצים לפעול תחת מצב רגולטורי לא ברור ולא מוסדר מבית.

נראה כי הרגולטור הישראלי מעדיף להמתין לאסדרת הנושאים המורכבים האלה על ידי רשויות רגולטוריות אחרות בעולם, ורק אז לגבש את עמדתו. מדובר בתפישה מוטעית ומאובנת שגורמת נזק עצום. ישראל היא מדינה קטנה שאינה חברה באיחוד מדינות כלשהו, והיא נהנית מגמישות שצריכה להיות מנוצלת לטובת הובלה ויזמות בתחום הרגולטורי.

במקום לשבת על הגדר, על הרגולטורים הישראליים להעז ולהוביל בשיתוף עם תעשיית הפינטק, באופן שייצר סביבת עבודה פורה ובטוחה, וימשוך לישראל יזמים ומשקיעים מכל העולם. בפועל, ההססנות ואי־העשייה יוצרים אי־ודאות קשה וגובים מהמשק מחירים מיותרים.

הכותב הוא עורך דין, שותף במשרד ציוני פילרסדורף פיליפ, ומתמחה בתחום הפינטק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם