לקשישים אין זמן לטריקים — דרוש ביטוח ציבורי לכולם - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לקשישים אין זמן לטריקים — דרוש ביטוח ציבורי לכולם

מערכת הסיעוד בישראל היא המערכת החברתית המפוצלת ביותר ■ הביורוקרטיה הנדרשת למימוש הזכויות של נזקקי הסיעוד גורמת לאי־מיצוי זכויות ■ דרושה רפורמה מקיפה בביטוח הסיעוד הציבורי – למען הקשישים שבנו את המדינה, שילמו מסים, ועתה עומדים מול שוקת שבורה

8תגובות
5 טעויות שאסור לעשות בעת הגשת תביעת סיעוד לחברת הביטוח
Dreamstime

בסדרת כתבות שפורסמה לאחרונה ב–TheMarker הטילה מירב ארלוזורוב ספק בצורך בביטוח סיעוד ממלכתי בישראל. ארלוזורוב התבססה בעיקר על הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים שמוכרות חברות הביטוח דרך קופות החולים, וציינה כי מדובר בביטוח הדדי בלי מטרות רווח, עם יתרון לגודל, מחירים נמוכים ויעילות תפעולית. זה נשמע משכנע מאוד, אבל בפועל קיים צורך דחוף בביטוח סיעוד ממלכתי.

נתחיל בניתוח ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים שמשווקות קופות החולים. האם הם נותנים מענה לכלל האוכלוסייה? התשובה לכך היא לא. אמנם 50% מהאוכלוסייה מחזיקים פוליסה כזאת, אך בקרב האוכלוסייה המבוגרת השיעור יורד ל–40%. בנוסף, בעוד שתוחלת החיים — הן הבריאה והן הסיעודית — עולה בהתמדה, הביטוחים הללו נותנים מענה רק לחמש שנים.

בנוסף, לא כל אחד יכול להצטרף לביטוח. המבוטחים נדרשים לעבור תהליך של חיתום, ורק הבריאים נכנסים לתוכנית הביטוח. תשלומי הפרמיה החודשית נמוכים ביחס לביטוחי סיעוד אחרים, אך הם עדיין משמעותיים, והחל מגיל 56 מחירם עובר את הרף של 100 שקל בכל חודש (עד לכ–200 שקל בגילים המבוגרים ביותר). יתרה מכך, תשלומים אלו רק ילכו ויעלו בשנים הקרובות, ולמבוטח אין יכולת לדעת כמה הוא יידרש לשלם כשיגיע לגיל מבוגר. מבוטחים מבוגרים שכבר אין ביכולתם לממן את התשלומים החודשיים, מפסיקים את הביטוח ונשארים ללא כל כיסוי.

כל זאת, בלי שציינו את החלק מהפרמיות שהולך לחברות הביטוח וקופות החולים. ואם זה לא מספיק, מבחני התלות שעושות חברות הביטוח הרבה יותר נוקשים ממבחני התלות הציבוריים.

אם זאת היתה הבעיה היחידה בכיסוי הסיעוד בישראל, מצבנו היה טוב. מערכת הסיעוד בישראל היא המערכת החברתית המפוצלת ביותר במדינת ישראל. האחריות למטופלים הסיעודיים מפוזרת בין קופות החולים, משרד הבריאות, משרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי. הביורוקרטיה הנדרשת כדי לממש את הזכויות של נזקקי הסיעוד היא עצומה ולא אחידה, ולמעשה גורמת לחוסר מיצוי זכויות. הכיסוי הציבורי שניתן היום בקהילה הוא בלתי־מספק, ונמוך בהשוואה לזה שקיים ב–OECD.

יש שיגידו כי הפתרון הוא ביטוחי פרט. בגילים המבוגרים, ביטוחים אלו עולים יותר מפי ארבעה מהביטוחים הקבוצתיים שמשווקות קופות החולים — מבוטח בן 65 ישלם כ-1,000 שקל בחודש על פוליסה מקבילה לזאת של הקופה. מעבר לזה, ביטוחים אלו, כמובן, דורשים חיתום. זהו פתרון שמתאים למיעוט קטן באוכלוסייה.

כעת, בואו נבחן מה צריכים להיות העקרונות של פתרון אמיתי לכשל הסיעודי במדינת ישראל:

■ אוניברסליות — כולם זכאים לביטוח ללא קשר למצבם הכלכלי והבריאותי.
■ ביטוח לכל החיים — ולא ביטוח המוגבל לחמש שנים.
■ מימון ציבורי — על ידי כל האוכלוסייה.
■ הפעלה על ידי גורם ציבורי — שאין לו תמריץ למנוע את הזכויות מהמבוטחים למען שורת הרווח.
■ ראייה מתכללת — של כל שוק הסיעוד במדינת ישראל.
■ מערכת עם תמריצים — למניעה של הידרדרות תפקודית ולדחייתה.
■ מתן תמיכה לבני המשפחה — המטפלים העיקריים, שקורסים היום עקב העומס הבלתי־אפשרי המוטל עליהם.

איך משיגים את כל אלו? באמצעות ביטוח סיעוד ציבורי בישראל. בשבע השנים האחרונות, שר הבריאות מקדם את הרפורמה בסיעוד, שבאה לתת מענה מקיף לכשל הסיעודי במדינת ישראל ומבוססת על העקרונות שציינתי. לקשישים הסיעודיים בישראל אין זמן לטריקים. דרושה רפורמה מקיפה בביטוח הסיעוד הציבורי בישראל למען אותם קשישים שבנו את המדינה, שילמו לה מסים עשרות שנים — ועתה עומדים מול שוקת שבורה בחסות המדינה.

הכותב הוא סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם