לצמצם פערים — גם בתחום הדיור - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לצמצם פערים — גם בתחום הדיור

הממשלה לא פיתחה מנגנון שמאות מתאים לשוק הנדל"ן ביישובים הערביים — מה שמעכב מכרזים לשיווק קרקעות

תגובות
באקה אל ג'רביה
עופר וקנין

שנים של אפליה והזנחה תכנונית של החברה הערבית הביאו לכך שעשרות אלפי משפחות ברשויות המקומיות הערביות נאלצות להתגורר כיום בבתים ללא היתר, לכרוע תחת נטל הקנסות ולחיות תחת איום הריסה מתמיד מצד המדינה. מעבר לכך, סביבת המגורים במרבית היישובים הערביים אינה מספקת לתושביה מוסדות ציבור, מתקני ספורט ושטחים פתוחים איכותיים למשחק ולבילוי בשעות הפנאי, וחמור מכך — גם לא תשתיות תחבורה, ביוב ותאורה. זהו המצב ביישובים הערביים כבר שנים רבות, אך מקבלי ההחלטות הבינו רק באחרונה עד כמה גדול הפער בין היישובים היהודיים ליישובים הערביים.

לפני כשנתיים החליטה הממשלה על תוכנית לצמצום פערים (החלטת ממשלה מספר 922, הידועה גם כ"תוכנית לפיתוח כלכלי בחברה הערבית"). בין היתר, התוכנית נועדה לתת מענה למצוקת התכנון והדיור בחברה הערבית על ידי הקצאת תקציבים לתשתיות תכנון, שמירה על שטחים פתוחים, הקמת מוסדות ציבור, ושיווק ופיתוח קרקעות למגורים ביישובים הערביים. ואולם ההקצאות התקציביות הנרחבות אינן מספיקות כדי להתגבר על חסמי העומק בתחום התכנון והדיור בישובים הערבים, וללא מענה מקצועי לחסמים אלה, קיימת סכנה שרבים מהתקציבים לא ינוצלו.

לאחר שנים ללא תוכניות מתאר רלוונטיות, חלה התקדמות מסוימת, וכיום לכמחצית מהיישובים הערביים יש תוכנית מתאר מעודכנת. אף שהדבר מקנה לתושבים ודאות באשר לשימושי הקרקע ביישוב, עדיין יש צורך בהשלמת תוכניות המתאר החסרות ובקידום תוכניות מפורטות כדי שהתושבים יוכלו להוציא היתר ולבנות כחוק. התקדמות חלה גם בתקצוב מוסדות ציבור, שלתכנונם הוקצו כ–200 מיליון שקל ב–2016.

ואולם חלק משמעותי מהתקציב אינו מנוצל בשל חסמי עומק בתחום מכרזי הקרקע אשר בבעלות המדינה ביישובים הערביים. במכרזים אלו משווקים מגרשים בבעלות המדינה בתוך היישובים הערביים, והם פתרון בלעדי למי שאין ברשותו קרקע פרטית. בחברה הערבית מדובר בכ–60% שאין ברשותם קרקע, ומכאן חשיבות הצלחתם של השיווקים הללו. אחד החסמים שמונעים את הצלחת השיווק הוא אי־התאמתו לחברה הערבית — למשל בהנגשת מידע במפגשי הסברה, או בתרגום חוברת המכרז לשפה הערבית. כך, אף אם הוקצה סכום לתרגום חוברת השיווק, רשות מקרקעי ישראל מסרבת לתרגם אותה ובכך לאפשר לתושבים לקרוא בשפת אמם על תהליך מורכב ויקר כגון זה.

סיבה נוספת לחוסר הניצול של התקציב היא חסמים בתוכנית הממשלתית עצמה, שסעיפיה אינם מותאמים למציאות הקניינית והארגונית ביישובים הערביים. כך למשל, הממשלה לא פיתחה מנגנון שמאות מקרקעין שמתאים למאפייני שוק הנדל"ן ביישובים הערביים — דבר שמעכב ומכשיל מכרזים לשיווק קרקעות. במקרה אחר, הקרן להגנה על שטחים פתוחים בהנהלת מינהל מקרקעי ישראל הורידה בתום שנה אחת את שיעור ההקצאה המשוריין ליישובים הערביים מ–30% ל16% בלבד — דבר שלא מתקבל על הדעת לנוכח מצבם המחפיר של השטחים הפתוחים ביישובים הערביים, ולנוכח הצורך הדחוף לטפחם ולשמרם לצד פיתוח מסיבי של מגורים ותשתיות.

אז מה עושים? המדינה חייבת להגביר את הקצב ולעבוד חזק יותר כדי לצמצם את הפערים בתחום התכנון והדיור. אין אפשרות אחרת לנוכח האפליה ארוכת השנים ביישובים הערביים. הפער גדול מדי, ונדרשת התייחסות מעמיקה והתרת חסמים — הן במשרדי הממשלה והן בתוכנית הממשלתית. עבודה שוטפת ורציפה עם הרשויות המקומיות הערביות היא מתבקשת, כמו גם התאמה של דרכי עבודה ותוכניות לחברה הערבית, תוך יצירת יחסי אמון. אין מנוס מלפתח מנגנונים ייחודיים שיתאימו למבנה הייחודי של היישובים הערביים בנושאים כמו התחדשות עירונית וחיזוק מבנים או תוכניות לחסרי דיור. למידת הצרכים והמאפיינים הפיזיים, החברתיים והקנייניים של החברה הערבית והיישובים הערביים והטמעתם בתוכניות ממשלתיות יובילו ליישום קל ומוצלח יותר בעתיד.

הכותבים הם מתכנני ערים בעמותת סיכוי, המקדמת שוויון ושותפות בין ערבים ליהודים בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות