הנגידה רוצה להחליש את השקל: האינטרס הזר של בנק ישראל בהקטנת החוב הממשלתי - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנגידה רוצה להחליש את השקל: האינטרס הזר של בנק ישראל בהקטנת החוב הממשלתי

הפחתת החוב, שתחליש את השקל, תעלה את הערך השקלי של נכסי בנק ישראל הנקובים במט"ח, וכך תסייע לבנק

23תגובות
קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל
אוליבייה פיטוסי

נגידת בנק ישראל משמשת יועצת לממשלה בעניינים כלכליים, מכוח חוק בנק ישראל. באחרונה התבטאה הנגידה בעד שימוש בעודפי גביית מסים לשם הקטנת החוב הממשלתי, בעוד ראש הממשלה ושר האוצר התבטאו כמצדדים בהפחתת מסים — הן ככלי להאצת פעילות כלכלית, והן לאור עמדה ערכית שלפיה מסים עודפים שייכים לציבור.

חוב ממשלתי זה, שאותו מבקשת הנגידה להקטין, הסתכם בסוף שנת הכספים הקודמת בסכום השקול לכ–740 מיליארד שקל, שכ–644 מיליארד שקל מהם הם חוב הנקוב בשקלים.

הקטנת החוב הממשלתי תביא לכך שמשקיעים יקבלו שקלים רבים במקום שטרי חוב. משמע, ההיצע של השקל יגדל, ובהתאמה צפוי כי מחירו מול מטבעות אחרים יירד. בנוסף, סביר להניח כי חלק מהשקלים שיתקבלו אצל בעלי החוב הממשלתי — ובהם משקיעים זרים — יופנו לרכישת מט"ח, שגם היא מחלישה את השקל. למהלך כזה השפעה חזקה יותר מאשר להחזרת כסף למחזור באמצעות הקטנת המס — שתיושם בעתיד, ושמביאה להגדלת הצריכה ולחזרת כספים לקופת הממשלה כתמלוגי מסים.

כעת נציג את הפוזיציה שבה מצויה הנגידה: לבנק ישראל יש לכאורה אינטרס בהפחתת החוב הממשלתי, כך שבייעוצו בנושא זה הוא עלול להיות מוטה. זאת, מכיוון שלא רק האינטרסים של הממשלה עשויים לעמוד לנגד עיניו, אלא גם האינטרס של הבנק עצמו — שהוא להקטין את הפסדיו העצומים מירידת הערך השקלי של נכסיו הנקובים במט"ח על ידי הפחתת החוב שצפויה להחליש את השקל, כך שיקטנו ההפסדים מהפרשי השער שלו.

בנק ישראל מגדיל את ההפסד המצטבר שלו החל מ–1999, עד שבסוף השנה שעברה הגירעון בהון שלו היה בסכום אסטרונומי של כ–61 מיליארד שקל, שמייצג עודף התחייבויות שהבנק נטל בשם אזרחי ישראל מול הנכסים שהוא מחזיק. הפסדי הבנק בשנים אלו נובעים בחלקם הגדול מהפסדים שמקורם בהתחזקות השקל. ערכם בשקלים של נכסים במט"ח שנרכשו על ידי הבנק צלל לאור מגמה ארוכת טווח של התחזקות השקל, שנע לכאורה לכיוון ערכו הריאלי.

כך, לדוגמה, ב–2016 לבדה הפסיד בנק ישראל כ–10.5 מיליארד שקל מירידת שער החליפין של נכסי המט"ח שאותם רכש, כאשר כ–3 מיליארד שקל מסכום זה טרם הוכרו כהפסד מכיוון שהם טמונים בנכסים הנקובים במט"ח וטרם מומשו. לשמחתנו, כאזרחי המדינה, ההפסד השנתי של הבנק היה קטן יותר, לאור הכנסות מני"ע זרים, שבנק ישראל בחר לרכוש בשמנו. בסופו של דבר, בנק ישראל רשם בשנה זו הפסד של כ–4 מיליארד שקל.

אף שנגידת בנק ישראל היא יועצת הממשלה לעניינים כלכליים, הרי שבפועל היא לכאורה מצויה בניגוד עניינים עם הממשלה. לנגידה אינטרסים נוספים משל עצמה, שאינם בהכרח האינטרסים של הממשלה. אין אנו טוענים כי ניגוד העניינים שהצגנו הביא את נגידת הבנק לייעץ עצה שאינה ראויה. כל טענתנו היא כי בשים לב לקיומו של ניגוד עניינים זה, ראוי שלממשלה ימונה יועץ כלכלי שיהיה נטול אינטרסים זרים משל הממשלה.

הכותב הוא יזם של חברת פינטק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם