תוכנית ויסקונסין חוזרת בשם אחר - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תוכנית ויסקונסין חוזרת בשם אחר

כיצד מוערכת תוכנית "מעגלי תעסוקה"? האם רק צמצום הקצבאות נחשב הצלחה — או גם רווחת העובדים ותקוותיהם?

8תגובות
לשכת תעסוקה ת"א
דודו בכר

תוכנית ויסקונסין נעלמה מחיינו ב–2010 לאחר שהפכה לכינוי גנאי בפי רבים. זאת היתה וריאציה קיצונית של תוכניות מרווחה לעבודה, שמטרתן לגרום למי שלא עבדו זמן רב ושמקבלים הבטחת הכנסה, להיכנס לשוק העבודה. ויסקונסין נודעה לשמצה בשל הפעלת לחץ מאסיבי על דורשי העבודה, כדי לשנות הרגלים ולהקנות מיומנויות, ובשל העיקרון של השמה־ויהי־מה. רבים מכשליה ועוולותיה נבעו מעומק ההפרטה, כשהממשלה העבירה לחברות פרטיות כמעט את מלוא הטיפול בדורשי העבודה.

ויסקונסין נעלמה, אבל הצורך לא נעלם. שיעור האבטלה אמנם נמוך, ושיעור תובעי הבטחת הכנסה במגמת ירידה (כ–100 אלף ב–2016), אך העוני עמוק. עבור רבים מהעניים יציאה לעבודה ראויה היתה יכולה לשפר את מצבם. אחרים שנפלטו משוק העבודה אינם מצליחים לחזור, בין השאר, בשל מיומנות שהתיישנה במהירות. ב–2010, כאשר ישראל נכנסה למועדון היוקרתי של מדינות OECD, מתחו קברניטי הארגון ביקורת חריפה על עומק הפערים החברתיים בישראל, ועל ההשתתפות הנמוכה של קבוצות אוכולוסייה בכוח העבודה.

והנה מתברר כי מ–2014, מתחת לרדאר הציבורי, משתרשת תוכנית מרווחה לעבודה — בשם "מעגלי תעסוקה". גם תוכנית זו מדגישה שינוי הרגלים והקניית מיומנויות, אבל הפעם מדובר בתוכנית ממשלתית המופעלת על ידי שירות התעסוקה, וכוללת מרכיב של מיקור חוץ באמצעות חברות פרטיות האחראיות על הסדנאות ועל האימון של דורשי העבודה. התוכנית כבר התרחבה לעשרות לשכות תעסוקה, בעוד ויסקונסין פעלה רק בארבעה מוקדים. עד עתה, התוכנית קיבלה ציונים טובים במחקרי המעקב של בנק ישראל ושל אוניברסיטת תל אביב, שבוחנים אם היא מחזירה לעבודה את מקבלי הבטחת הכנסה.

מעקב מסוג שונה בוצע על ידי מרכז חזן במכון ון ליר, שמתמקד ביחסים בין הפרטי לציבורי בתוכנית. במעקב זה נמצא כי תוכנית מעגלי תעסוקה אכן הפנימה את כשלי ויסקונסין, אך יש בה רכיבים הראויים לבחינה, כמו הפיקוח המקצועי, האימון והליווי האישי שהועברו למיקור חוץ — ולכן אינם מהווים חלק מהידע המקצועי של השירות הממשלתי.

בימינו גוברת המודעות לסכנות שכרוכות במיקור חוץ של שירות חברתי. הניסיון מלמד עד כמה מסוכן להעביר לחברות פרטיות סמכויות כמו קביעת זכאות, עד כמה רצוי להימנע מתמריצים הגורמים לחברה פרטית להעדיף רווח על פני רווחת המטופלים, וכמה חשוב לשקול ולתכנן מראש מיקור חוץ — במיוחד כשמדובר בשירות המסופק לאוכלוסייה חלשה שמתקשה להשמיע קולה. העלייה במודעות הממשלתית הוכחה באחרונה במקבץ המלצות שפירסם צוות פראוור לבחינת מיקור חוץ של שירותים חברתיים. נראה כי הכוונות של ראשי השירות הציבורי הן להרחיב את התוכנית, כך שתכלול את כל מקבלי הבטחת הכנסה — ואלה ישתתפו בה אם ירצו ואם לאו.

מן הראוי שתוכנית כה מקיפה תעמוד במוקד של דיון ציבורי פתוח. יש לחזור ולבחון אם אין סכנה בטווח הארוך ברכיבי ההפרטה של מעגלי תעסוקה — הפיקוח, האימון והליווי האישי — וכיצד ניתן להבטיח כי ההצלחה בהשמה תביא את דורשי העבודה לעבודות טובות וראויות? ראוי גם לבחון מדוע רכיב ההכשרה המקצועית בתוכנית כה קטן וכיצד ניתן להגדילו; כיצד ועד כמה מגבה הממשלה, ובמיוחד האוצר, את התוכנית; וכיצד מוערכת התוכנית — האם רק צמצום הקצבאות נחשב הצלחה או גם רווחת העובדים, תקוותיהם וחלומותיהם?

שאלות אלה העסיקו את הציבור בתקופה שבה פעלה תוכנית ויסקונסין ובימים של המחאה החברתית. כנס שיתקיים במכון ון ליר ב–16 בנובמבר (תוכנית מעגלי תעסוקה — החלופה הראויה לתוכנית ויסקונסין?), יעסוק בסוגיות אלה. מן הראוי לחזור ולדון בהן, שהרי כל אחד ואחת מאתנו עלולים לאבד את מקום העבודה ולמצוא את עצמנו מטופלים על ידי מעגלי תעסוקה.

הכותב הוא מנהל תחום שינוי מדיניות במרכז חזן לצדק חברתי במכון ון ליר בירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות