הפחתת המס הזמנית על משיכת רווחים מחברות אינה "מתנה לעשירים"

בעליהן של אלפי חברות עסקיות רגילות אינם צריכים להיפגע בגלל מדיניות כזו או אחרת הקשורה בחברות הארנק

אוריאל לין
אוריאל לין
הפגנה בתל אביב ב–2011
הפגנה בתל אביב ב–2011. העלאת המס הלמה את המחאה החברתיתצילום: דודו בכר
אוריאל לין
אוריאל לין

אני תמה מעט על הביקורת המועלית מעל דפי TheMarker נגד המהלך שיזמה רשות המסים, להפחתת המס בגין משיכת רווחים מחברות מ–30% או 33% לרמה של 25%, לתקופה קצובה בלבד, שהסתיימה ב–30 בספטמבר.

התקשיתי להבין מה היה פסול במהלך. המס על משיכת רווחים מחברה פרטית, וגם מחברה הנסחרת בבורסה, היה בעבר 25%. רק עקב המחאה החברתית ב–2011 וכמענה לביקורת על אי־שוויון בנטל המסים, החליט שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, להעלות את המס על משיכת רווחים מ-25% ל-30%. במקרה של בעלי הכנסות גבוהות, שיעור המס כיום הוא 33%.

העלאת המס היתה מהלך קל לביצוע שהלם את רוח המחאה החברתית. לא היה שום היגיון ענייני פנימי במהלך זה, והוא נעשה מחמת הלחץ החברתי בלבד. היתה זו העלאת מס דרקונית שהופעלה רק נגד בעלי מניות מהותיים בחברות פרטיות, שהם הנושאים בסיכון העסקי וגם בעול ניהול החברה.

נוצר מצב מוזר, שבו מי שרוכש מניות בחברות הנסחרות בבורסה משלם את המס הרגיל של 25% על משיכת רווחים, אף שאין לו שום מעורבות בניהול, בעוד מי שמקים עסק בישראל ונושא באחריות האישית, משלם מס גבוה יותר של 30% ואף למעלה מזה.

הפחתת המס לתקופה זמנית רחוקה מאוד מלהיות "מתנה לעשירים". עצם המיתוג של מהלך זה כמתנה לעשירים הוא הטעיה. בישראל כחצי מיליון עסקים, שמחצית מהם מתנהלים במסגרת של חברות בעירבון מוגבל. התארגנות משפטית זו שכיחה מאוד, והיא גם מעודדת אנשים שונים להקים עסקים בלי ליטול סיכון אישי מופרז.

האחריות של בעל עסק מוגדרת במסגרת הון החברה עצמה או ההלוואות שנוטלת החברה בערבותו האישית. המס על דיווידנדים נגבה לאחר שכבר משולם מס על רווחי החברה, בשיעור 24%, כבר מהשקל הראשון.

תשלום מס בשיעור 25% אינו מתנה לעשירים. זהו מס המוטל על הרבה מאוד עסקים בישראל ברמה מקובלת. גם הצגת הנושא כאילו המהלך מיטיב רק עם חברות הארנק - חברות המוקמות לצורך תכנון מס, ואין בהן פעילות כלכלית עצמאית - היא שגויה. חברות הארנק בדרך כלל מתארגנות כדי להימנע מתשלום גבוה מדי של מס בגין שכר גבוה או מתן שירותים. הן חייבות בתשלום מס חברות ומס על משיכת רווחים ככל חברה אחרת. הן אכן נהנות מיתרונות במס בכך שלאחר תשלום מס החברות, בשיעור הנמוך מהמס המוטל על הכנסת היחיד, הן יכולות לדחות את המועד שבו ישולם המס על משיכת רווחים.

עם זאת, זהו מיעוט של החברות שאינו מייצג את כלל החברות העסקיות במשק. רשות המסים, המודעת היטב לבעיות השונות הקשורות בחברות הארנק, גם העבירה תיקוני חקיקה מיוחדים באשר אליהן. המהלך של הפחתת המס על משיכת רווחים לתקופה קצובה חל על כלל החברות במשק. בעליהן של מאות אלפי חברות עסקיות רגילות אינם צריכים להיפגע בגלל מדיניות כזו או אחרת הקשורה בחברות הארנק.

באופן כללי, כדאי גם להבין שאין שום קסם או הכרח בהטלת מס גבוה על משיכת רווחים. מס גבוה מונע בפועל או דוחה משיכת רווחים מהחברות לבעלים, גם כשיש רווחים הראויים לחלוקה.

לאמיתו של דבר, המס הגבוה ללא הצדקה יצר אצלנו ביצה חדשה של רווחים כלואים. מדיניות מס נכונה תהיה להפחית דרך קבע את המס על משיכת רווחים לרמה של 25%, כפי שהיה קודם למחאה החברתית. ואולם אם לפי שעה זה נעשה לתקופה קצובה, וכספים הועברו לבעלי המניות וגם לקופת האוצר - יש בכך רק תועלת וריכוך של מצב לא רצוי שהיה קיים עד אז.

הכותב הוא נשיא איגוד לשכות המסחר

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ