הטבות המסים לקרן אייפקס מוכיחות - דרושה שקיפות ברשות המסים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הטבות המסים לקרן אייפקס מוכיחות - דרושה שקיפות ברשות המסים

בהיעדר פיקוח ובקרה, לרשות המסים יש כוח כמעט בלתי מוגבל לייצר שוויון או פערים בכלכלה ובחברה הישראלית

מנכ"לית אייפקס ישראל, זהבית כהן
מוטי מילרוד

עיקרון הפרדת הרשויות, לפיו השלטון מחולק לשלוש רשויות (שופטת, מחוקקת ומבצעת), מוכר כמעט לכל תלמיד בישראל. אך נראה שישראל היא מדינת סטארט־אפ גם בתחום הזה, והולידה רשות רביעית - רשות המסים.

מדו"ח מבקר המדינה האחרון, ולמרבה הצער גם מאלה שלפניו, עולה כי מתחת לאפנו מתפתחת רשות רביעית זו, הנעדרת פיקוח ובקרה, מתוך הישענות על עיקרון דמוקרטי חשוב אחר - הגנת הפרטיות. אבל מה עושים כשערך אחד מתנגש עם ערך אחר, חשוב לא פחות - כמו הזכות לשוויון? אם לשפוט מניסיון העבר, לא הרבה.

דו"ח מבקר המדינה שם זרקור על מה שרבים ממומחי המס כבר יודעים - בהחלטות מיסוי מקדמיות אין שוויון ואין כללים. מהביקורת עולה כי החלטות מקדמיות מתקבלות ללא תיעוד, בחוסר שקיפות, וללא קריטריונים ברורים, מה שמוביל לחוסר התאמה מוחלט בין החלטה אחת לאחרת.

במלים אחרות, אדם אחד משלם מסים שונים מאדם אחר, על אותה העסקה בדיוק. זאת ועוד, אם אותו האדם יזמין חשבון באזורים גיאוגרפיים שונים, הוא עשוי להתבקש לשלם סכומים שונים. וכשאין תיעוד, לא ניתן לאמוד את היקף התופעה.

לא מדובר באדם שכיר מן היישוב או עצמאי בעל עסק קטן או בינוני. לגביהם החוק די ברור, והרוב יודעים כמה הם צריכים לשלם ומתי, וגם מה יקרה אם לא. מדובר דווקא באנשים החזקים במשק ובגופים הגדולים, כדוגמת קרן אייפקס, שרשות המסים החליטה להעניק לה הטבת מס של כמיליארד שקל בעת מכירת תנובה לסינים; החלטה שסביר להניח שבגללה כולנו נצטרך לפצות את קופת המדינה על הכסף שיחסר בעתיד, כשאיננו יודעים מהו הרציונל שעומד מאחורי הטבה זו.

בהיעדר פיקוח ובקרה על החלטותיה, לרשות המסים יש כוח כמעט בלתי־מוגבל לייצר שוויון או פערים בכלכלה ובחברה הישראלית. מי הם אותם פקידים אלמוניים האחראים על תהליכי קבלת ההחלטות ברשות המסים? האם תהליכים אלו מתיישבים עם מדיניות הממשלה והאוצר? בהעדר שקיפות וללא תיעוד, לא ניתן לדעת, אך בהחלט ניתן לשער.

אם 20%–50% מכל הכסף שהאזרח הרגיל מחזיק הולכים למסים, האם לא מתחייב מכך שיהיה שקוף לנגד עינינו להיכן הולך כספם של החברות והגופים הגדולים?

דו"ח המבקר מהווה הזדמנות לקברניטי המדינה לקחת את ההגה לידיים, ויחד עם אנשי האוצר לתכנן ולהפעיל מנגנוני פיקוח ובקרה על המהלכים הנסתרים של רשות המסים. ישנם פתרונות שניתן ליישם באופן מיידי, למשל כתיבת פרוטוקולים בתהליך קבלת ההחלטות וכתיבת דו"חות מסודרים, כפי שנעשה בכל משרד ממשלתי אחר. רק כך ישוב האיזון למערכת ושיטת הפרדת הרשויות בישראל תחזור להתייצב על שלוש רגליה.

הכותבת היא עורכת דין, מומחית למיסוי פלילי ואזרחי, עבירות מכס ועבירות כלכליות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות