אירופה והמוזיקאים נגד יוטיוב - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אירופה והמוזיקאים נגד יוטיוב

החוק מחייב אתרים להגיע להסכם עם בעלי זכויות יוצרים או למנוע גישה לתוכן, בין היתר בעזרת טכנולוגיות זיהוי

תגובות
אפליקציית יוטיוב בטלפון
בלומברג

הפרלמנט האירופי צפוי להצביע בקרוב על הנוסח הסופי של תזכיר החוק לזכויות יוצרים בשוק הדיגיטלי. זה חלק ממאמציה של נציבות האיחוד האירופי להסיר חסמי תחרות בשוק הדיגיטלי, בעידן של ריבוי ערוצים להפצה ושימוש ביצירות שונות — קולנוע, טלוויזיה, צילום ומוזיקה. החקיקה מעניינת במיוחד מכיוון שכניסתה לתוקף מבשרת קרב ענקים בעל משמעות של מיליארדי דולרים בין ענקיות האינטרנט לארגוני היוצרים.

המצב המשפטי הקיים באיחוד האירופי, ובמידה דומה בישראל ובארה"ב, מאפשר לבעלי אתרים להעלות תוכן של גולשים בלי לשאת באחריות להפרת זכויות יוצרים. "הפטור" מוענק לבעלי אתרים אם הדבר קרה ללא ידיעתם, בכפוף לתנאים מסוימים כמו "נוהל הודעה והסרה". הגבלת אחריות זו ידועה כהגנת "נמל המבטחים" (Safe Harbor).

לטענת ענקיות האינטרנט, הגנה זו הכרחית לאתרי אינטרנט גדולים הכוללים תוכן שהעלו גולשים. בכיר בגוגל דיווח באחרונה בבלוג של החברה כי בכל דקה מועלים ליוטיוב כ–400 שעות של תכנים. לטענת החברות האלה, קשה לנטר כמויות כאלה של תוכן גולשים, ולכן הגנת נמל המבטחים הכרחית לקיומם של אתרי שיתוף מוזיקה, וידאו וצילום.

מנגד, נציגי בעלי זכויות יוצרים, כמו הפדרציה העולמית לזכויות מפיקי תקליטים (IFPI), טוענים כי הגנת נמל המבטחים מנוצלת לרעה על ידי אתרים, המסתתרים מאחוריה כדי להכריח את חברות התקליטים להעניק להם רישיונות לשימוש ביצירות, במחיר ובתנאים שהם מתחת לשווי השוק. לטענתם, במשא ומתן על רישיונות השימוש, חברות האינטרנט מכוונות "אקדח טעון" כלפי חברות התקליטים, בדרישה להסכים לתנאים המוכתבים בפלטפורמות ענקיות כמו יוטיוב. האיום הוא להימנע מכל תשלום, לנוכח העובדה שיוטיוב אינה אחראית לכך שיצירות בלתי־מורשות יועלו לשרתיה.

נושא הרישיונות רגיש במיוחד עבור תעשיית המוזיקה. לפי דו"ח ל–2017 של ארגון IFPI, מנוע הצמיחה העיקרי של התעשייה הוא רישוי יצירות לשירותי הזרמת תוכן (סטרימינג) כמו דיזר ואפל מיוזיק. הדו"ח קובע כי לשירותים אלה רשומים 97 מיליון מנויים, המניבים לחברות התקליטים תמלוגים המוערכים ב–3.9 מיליארד דולר בשנה. מנגד, מספר הגולשים ביוטיוב מוערך ב–900 מיליון, אך רווחי חברות התקליטים מתמלוגים הם 533 מיליון דולר בשנה. לטענת IFPI, הנתונים מוכיחים כשל שוק וכשל רגולטורי המחייבים תיקון.

תזכיר החוק האירופי מבקש לתקן זאת, ולהחיל על אתרים המעלים כמויות גדולות של תוכן חובה להגיע להסכמים עם בעלי הזכויות, או למנוע גישה אליהם מראש, בין היתר באמצעות טכנולוגיות לזיהוי תוכן. בנוסף, בתזכיר מצוין שלצורך בחינת הגנת "נמל המבטחים", יש לבחון אם האתר לוקח חלק פעיל בקידום התוכן. הוראה זו מרמזת שההגנה המשפטית לא תהיה זמינה לאתרים שאינם מקיימים את החובה להגיע מראש להסדרים עם בעלי זכויות, או שאינם מספקים אמצעים ראויים למניעת העלאת התוכן המפר לאתר.

בנוסחו כעת, החוק מעורר שאלות רבות. למשל, אין בו הבהרה מה ייחשב "העלאה של כמויות גדולות של תוכן", ולכן עלולים להיכלל בו אתרים קטנים שאין ברשותם המשאבים לעמידה בדרישות החוק. כך ייווצר חסם לתחרות.

חרף חוסר בהירות כרגע בעניין החוק המדובר, שמושפע מהלחצים המופעלים מצד ארגוני חברות התקליטים ומנגד מצד חברות הטכנולוגיה, ניתן להעריך שבאירופה הגנת נמל המבטחים לאתרים כמו יוטיוב ו–Vimeo תהיה כפופה לחובות נוספות. החקיקה האירופית יכולה לסמן את הדרך לשינוי בדיני זכויות היוצרים באתרים הכוללים תוכן גולשים, ותוצאותיו ראוי שילמדו גם בישראל.

הכותב הוא עורך דין המתמחה בקניין רוחני ודיני אינטרנט



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות