"התקציב הגדול" הקטן ביותר של סוריה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"התקציב הגדול" הקטן ביותר של סוריה

שר האוצר הסורי הדגיש את הגידול הצפוי בתקציב, אבל מדובר ביכולת מוגבלת ביותר לפתח - קל וחומר לשקם

תגובות
לוחמים של הכוחות הסוריים הדמוקרטיים רוקדים בא־רקה
ERIK DE CASTRO/רויטרס

השתלטותם של הכוחות הכורדים הסורים יחד עם חיל האוויר האמריקאי על העיר א־רקה, מעוז דאעש בסוריה, העבירה לידיהם את שדה הנפט הגדול במדינה, אל־עומר, ושדות נפט נוספים — שמהווים יותר מ–80% משדות הנפט הסוריים. זהו תגמול נאה ביותר למיעוט הכורדי, בתנאי שיצליח לשמור על ההישג ולהמשיך לשלוט באזור.

אבל ספק אם רוסיה תניח לכורדים לשלוט במקור החשוב ביותר של הכנסות בת־חסותה סוריה, וכבר עכשיו מתנהלת מלחמה בין הכוחות הסוריים לבין הכורדים באזור — תחת עינה הפקוחה של מוסקבה. רוסיה אינה מסתירה את כוונותיה לגרוף לעצמה את פירותיה הכלכליים של המלחמה, אף שאלה עדיין לא נגלים לעין.

משלחת רמת דרג סורית שנפגשה באחרונה עם סגן ראש ממשלת רוסיה, דימיטרי רוגוזין, בעיר סוצ'י שלחוף הים השחור, חתמה על חבילת הסכמים כלכליים חשובים שכוללים לא רק הטבות והנחות על סחורות שיגיעו מרוסיה, אלא גם זיכיון רב־שנים לפיתוח וניצול שדות הנפט והתחייבות סורית להעניק לרוסיה את הזיכיון לשיקום מערכת החשמל במדינה. רוסיה תידרש אמנם להשקיע מיליארדי דולרים כדי שתוכל להפיק מחדש את הנפט ולהקים את רשת החשמל ההרוסה — אבל זאת השקעה שתניב לה רווחים נאים בתוך שנים ספורות, בהנחה שהמלחמה תסתיים בתוך שנה.

אנשי עסקים רוסים כבר פועלים בסוריה. הם רוכשים קרקעות בעיקר באזורים שבהם שולט המשטר, כמו לאדקיה וטרטוס, בה פועל הנמל החשוב היחיד במדינה, אבל גם בערים אחרות כמו חומס וחאלב, שבהן הרוסים מתחרים במשקיעים איראנים שרוכשים נכסי דלא ניידי במחירים זעומים. למשקיעים הרוסים יש כבר תוכניות מוכנות לבנות מגדלי מגורים של 40 קומות, כשבסך הכל מתוכננות יותר מ–200 אלף יחידות דיור לבנייה בשנים הקרובות. אלה יהיו המגדלים הראשונים שייבנו בסוריה, וכדי לעודד את הלקוחות — הדירות יוצעו במחירים אטרקטיביים במיוחד, כ–20 אלף דולר בערים וכ–10,000 דולר מחוץ לערים, כולל הלוואות נדיבות של עד כ–50% מערך הדירה, שיתנו בנקים רוסיים שיפתחו סניפים בסוריה.

אלה אמנם בשורות טובות לסוריה, אבל עדיין רחוקות מלענות על צרכיה הריאליים של המדינה, שיותר מ–8 מיליון מתושביה נהפכו לעקורים ופליטים, ועיירות שלמות ורובעי מגורים בה נמחו מעל פני האדמה. לציפיות כי מדינות ערביות או מערביות ימהרו להזרים תרומות משמעותיות למימון שיקומה, אין כרגע בסיס. דוגמה לכך היא משיכת הכתפיים של עוזר שר החוץ של מדינת איחוד הנסיכויות, אסאמה אל־קאדי, שאמר השבוע כי "מי שהרס את א־רקה הוא זה שצריך להיות אחראי לשיקומה", כשאת האצבע המאשימה הוא מפנה לקואליציה המערבית שהפציצה בלא רחם את העיר כדי לסלק ממנה את כוחות דאעש.

השר הסעודי לענייני המפרץ, ת'אמר אל־נבהאן, ביקר בשבוע שעבר בעין עיסא, הסמוכה לא־רקה, יחד עם המתאם האמריקאי לכוחות הקואליציה, הגנרל ברט מק'גרק, כדי לבחון את האזור שעליו השתלטו הכוחות הכורדיים. אבל השר הסעודי לא התחייב להשקיע דולר אחד באזור ונראה שעילת ביקורו היתה "לקנות" מידי הכורדים אזרחים סעודים שלחמו לצד דאעש, כדי להביאם למשפט בסעודיה. פרשנות אחרת שניתנה לביקור היתה שכל מטרתו לתקוע קיסם בעינה של טורקיה, שחרדה מכל מחווה של סיוע ותמיכה בכורדים הסורים. לפי אותה פרשנות, זהו מסר סעודי ישיר לטורקיה על רקע תמיכתה של זו בקטאר כנגד החרם שהטילו עליה כמה ממדינות המפרץ. שיקום סוריה על ידי סעודיה? לא כאשר איראן ורוסיה הן בעלות הבית במדינה.

מדינות אירופה — כמו צרפת, בריטניה וגרמניה — מיהרו להקצות יחד כמה עשרות מיליוני דולרים כדי לממן את פינוי המוקשים ומטעני הנפץ שהותירו כוחות דאעש עם נסיגתם. אף אחת מהן לא השמיעה אפילו התחייבות לסייע בשיקום א־רקה. גם הן, כך נראה, עייפו ממתן תרומות למדינות הרוסות ונחשלות — ונשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הבהיר בעבר שארה"ב אינה צריכה לעסוק בבניית מדינות או בשיקומן.

ארגונים ומוסדות בינלאומיים מציגים אומדנים אסטרונומיים למימון שיקומה של סוריה — בין כמה מאות מיליארדים לטריליון דולר — ובעוד המשטר הסורי כבר מדבר על תוכניות לפיתוח התיירות במדינה (בסיוע רוסי), הוא אינו מצליח לשקם אפילו את בתי הספר ההרוסים.

הפלא הבלתי־מובן הוא כיצד עדיין מצליחה סוריה לממן את מעט השירותים והמשכורות שהיא משלמת לעובדי המדינה, את יבוא המזון והדלק ואת המשך הלחימה. באחרונה פירסמה ממשלת סוריה את התקציב המתוכנן לשנה הבאה, שאותו תיאר שר האוצר, מאמון חמדאן, "חסר תקדים בהיקפו". ואכן, בלירות סוריות זהו תקציב אדיר, אבל כשמתרגמים אותו לדולרים, זהו התקציב הקטן ביותר לפחות מאז 2010: 5.1 מיליארד דולר, לעומת 16.4 מיליארד דולר לפני שמונה שנים.

השר הסורי הדגיש את הגידול הצפוי בתקציב הפיתוח, תוספת של 27%, אבל גם אחרי הגידול הזה מדובר ביכולת מוגבלת ביותר להשקיע בפיתוח, קל וחומר בשיקום. איראן ורוסיה ממשיכות להעניק לממשל קווי אשראי לרכישת מזון ומוצרי יסוד, המשכורת הממוצעת של עובדי המדינה היא 75 דולר בחודש וההבטחות לתוספת יוקר נותרו על הנייר. נראה שזהו "התקציב הגדול" הקטן ביותר שצריך לפרנס את מאות אלפי העובדים במדינה, ולממן חוב ציבורי שמתקרב ל–200% מהתמ"ג. עם נתונים כאלה קשה לראות כיצד אפשר לשקם מדינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות