מה מחסל את לימודי הכלכלה בישראל

בשנים האחרונות צנח מספר הסטודנטים הישראלים שנרשמו ללימודי כלכלה בכ-40% ■ את ההסבר הטוב ביותר לנפילה בביקוש עשויים לספק דווקא מושגים בסיסיים שנלמדים באותן כיתות מתרוקנות והולכות

סמי פרץ
סטודנטים בכניסה לבניין בית הספר לכלכלה
בית הספר לכלכלה ע"ש איתן ברגלסצילום: דודו בכר
סמי פרץ

בשש השנים האחרונות הציבור הישראלי עלה כיתה ואפילו שתיים ברמת העניין, המעורבות והידע שלו בנושאים כלכליים. מאז מחאת קיץ 2011, רבים יודעים לדבר על יוקר המחיה וסיבותיו, פערים ואי-שוויון והשלכותיהם, פנסיה, שוק העבודה ושלל נושאים שבעבר הרתיעו אנשים, שראו את הכלכלה כנושא מפחיד ש"הם לא מבינים בו".

לכן, היה מעט מפתיע לגלות שחלה בשנים האחרונות , ושאפילו דרישות הקבלה לחוגים לכלכלה, שנחשבו בעבר לגבוהות, נשחקו. מספר הסטודנטים שביקשו להתקבל ללימודי כלכלה בעדיפות ראשונה ירד מ-4,640 ב-2008 ל-2,601 בלבד ב-2016. את מקומם של לימודי הכלכלה בראש תחומי הלימוד המבוקשים תפסו משפטים, מדעי המחשב ומינהל עסקים. בנוסף לכך, גם הציון הממוצע של הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון במבחן הפסיכומטרי ירד בשנים אלה באופן משמעותי: מ-611 ב-2008 ל-597 ב-2016.

את המושגים "ירידה בביקוש", "שינוי בטעמי הציבור", "מוצרים תחליפיים" או "תשואה על ההשקעה" מלמדים בשיעורי כלכלה כבר הרבה מאוד שנים. כדי להסביר אותם, אפשר להתחיל ללמד בחוגים לכלכלה באוניברסיטאות ובמכללות באמצעות הביקוש ללימודי הכלכלה עצמם, שכן על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו השבוע, חלה בו ירידה חדה בעשור האחרון. ב-2008 זה היה התחום השני מבחינת כמות הסטודנטים וכעת זהו התחום השישי בגודלו.

רמת הבגרות במתמטיקה בקרב סטודנטים לתואר ראשון בכלכלה

זה מביא אותנו לשני מושגים נוספים: שינוי בטעמי ציבור הסטודנטים, שמעדיף ללמוד דברים אחרים - בכלכלה קוראים לזה "מוצר תחליפי". למשל, קפה ותה הם מוצרים תחליפיים, כי אם אין קפה, נשתה תה. המוצרים התחליפיים ללימודי כלכלה הם תחומים כמו מינהל עסקים, משפטים, מדעי המחשב והנדסה, שתופסים את המקומות הראשונים מבחינת כמות הסטודנטים.

ומה באשר לתשואה על ההשקעה? לימודי כלכלה נחשבים ללימודים קשים, בעיקר מבחינה מתמטית. הם קשים יותר ממינהל עסקים, אך פחות קשים ממדעי המחשב. ההתפתחות של ההיי-טק מצד אחד, ושל שורה ארוכה של מקצועות בתחומי המימון, השיווק, משאבי האנוש והעולם הדיגיטלי מצד שני, שאבו מן הסתם את פוטנציאל הסטודנטים לכלכלה אליהם. הסיבה היא התשואה על ההשקעה. אם בעבר לימודי כלכלה היו כרטיס כניסה נוח לעולם העסקי, הרי שבשני העשורים האחרונים יש כרטיס כניסה נוח יותר בדמות לימודי מינהל עסקים ומשפטים - שני תארים שנחשבים קלים יותר ומאפשרים השתלבות בעולם העסקי והציבורי. לבעלי יכולות מתמטיות גבוהות, כנראה שלימודי מדעי המחשב משתלמים יותר ומניבים תשואה עודפת. סיפורי ההצלחה וההתעשרות הגדולים בישראל מגיעים משוק ההיי-טק.

סטודנטים בבית הספר לכלכלה
צניחה בביקוש ללימודי כלכלהצילום: דודו בכר

בין בוגרי לימודי כלכלה יש רבים שמשתלבים בהיי-טק ורואים שם את ההבדל בתגמול לעומת תחומים אחרים. על פי נתוני הלמ"ס, השכר של בוגרי כלכלה שעובדים בתכנות מחשבים הוא 19,348 שקל, השכר בייצור מחשבים הוא 18,690 שקל, במינהל ציבורי וביטחון 15,698 שקל ובחינוך 10,009 שקל. הפערים מלמדים על רמות השכר בענפים האלה ועל עוצמת המשיכה של לימודי מדעי המחשב והתשואה שהם מניבים.

"יש פריחה בתחום ההיי-טק בשנים האחרונות והיא שיפרה מאוד את הביקוש למקצועות מדעי המחשב והנדסה. הרבה בוגרי לימודי כלכלה בבינתחומי עובדים בתעשיית ההיי-טק" אומר פרופ' צבי אקשטיין, דיקאן בי"ס טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרן במרכז הבינתחומי. אקשטיין אומר כי יש מעבר רחב של סטודנטים בעלי נתונים גבוהים, כמו למשל בוגרי מתמטיקה 5 יחידות ופסיכומטרי גבוה, ללימודי מחשבים והנדסת אלקטרוניקה. מנגד, הוא מזהה תופעה אחרת של סטודנטים שבוחרים בתוכניות הרבות והמגוונות של מינהל עסקים בתחומי משאבי אנוש, שיווק דיגיטלי ומימון.

לדבריו, אחת הסיבות לירידה בביקוש ללימודי כלכלה קשורה במערכת הבנקאות שהיתה בעבר אבן שואבת לבוגרי כלכלה ונמצאת בשנים האחרונות בתהליכי התייעלות ושינוי בתמהיל כוח האדם – יותר אנשי טכנולוגיה ופחות כלכלנים. "הסטודנטים מאוד רגישים לשוק העבודה", הוא אומר. "הם שואלים, מבררים, ויש להם נטוורקינג. הם מדברים הרבה עם חברים ומריחים את השוק. גם במחשבים היתה ירידה דרמטית בתקופת משבר הדוט.קום. הם מגיבים יותר מהר לשוק העבודה ממה שנוטים לחשוב".

משרד היי-טק ישראלי
יותר משתלם ללמוד מדעי המחשב ולהשתלב בהיי-טקצילום: עמית גירון

"הכלכלה הקלאסית נראית קצת מיושנת"

יש סיבה נוספת לירידה בביקוש ללימודי כלכלה, בנוסף לכך שהחוגים האלטרנטיביים מניבים תועלת גבוהה יותר בעיני סטודנטים רבים: ירידה בתדמית של לימודי כלכלה. "כלכלה זה תחום יחסית קשה וגם הסטודנטים אומרים את זה", אומר מרצה בכיר לכלכלה.

קשה לקבוע מהן הסיבות לירידה בתדמית. ייתכן שאחת מהן היא הפריחה של תחום הכלכלה ההתנהגותית, שגרמה לכלכלה הקלאסית להיראות קצת מיושנת ופחות מחוברת למציאות. בין זוכי פרס נובל לכלכלה יש כמה פרופ' מתחום הכלכלה ההתנהגותית ובהם , וגם מי שזכה השנה בפרס - . הכלכלנים ההתנהגותיים קראו תיגר על המודלים הקלאסיים של הכלכלה שמבוססים על הנחות שאנחנו פועלים ברציונליות, והוכיחו שבהרבה מאוד מקרים זה לא כך.

"הפריחה של הכלכלה ההתנהגותית שמה סימן שאלה מסוים על הכלכלה הקלאסית", אומר כלכלן בכיר באחת האוניברסיטאות הגדולות, "אבל עדיין, הכלכלה הקלאסית מסבירה את רוב הדברים שאתה רואה במציאות. אם אתה רוצה להסביר תופעה כמו עליית מחיר השוקולד שגורמת לירידה בכמות הנרכשת, אתה תידרש לכלכלה הקלאסית. הכלכלה ההתנהגותית רוויה בדברים חשובים ובדברים מעניינים והדברים המעניינים לא בהכרח חשובים. זה נכון שסטודנטים מאוד מתלהבים מכלכלה התנהגותית ובמובן הזה הועם זוהרו של מדע הכלכלה, בגלל ההשגות שהכלכלה ההתנהגותית שמה עליו".

דיוקן של אדם סמית
"סימן שאלה על הכלכלה הקלאסית". אדם סמית

זו אחת הסיבות שבחוגים לכלכלה מלמדים יותר קורסים מתחום הכלכלה ההתנהגותית בשנים האחרונות וגם מפרסמים מחקרים רבים ומאמרים שעוסקים בתחום הזה. בבינתחומי מתכוונים לפתוח תוכנית תואר שני עם התמחות בכלכלה התנהגותית.

ייתכן גם שהירידה בביקוש ללימודי כלכלה ובכלל במעמדו של מדע הכלכלה קשורה בתופעה מהתחום הפוליטי. כשבוחנים את שרי האוצר האחרונים של ישראל, אין בהם כלכלנים. שר האוצר הנוכחי, משה כחלון, הוא בוגר מדעי המדינה ומשפטים; קודמו יאיר לפיד היה עיתונאי ומגיש טלוויזיה, וזה לא הפריע לו לזכות ב-19 מנדטים תחת הסיסמה "איפה הכסף?"; ומי שקדם לו, ד"ר יובל שטייניץ, הוא בכלל פילוסוף. ייתכן שהמינויים האלה מעבירים מסר שלימודי כלכלה אינם נחוצים כדי להגיע למשרה הכלכלית הרמה ביותר בישראל?

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ