נטו חקלאות - גם לאזרחים הערבים

ערכי הציונות הבסיסיים מחייבים סיוע של המדינה בפיתוח החקלאות גם בחברה הערבית־ישראלית

מיכאלה אלרם
כ
נשים בדואיות עובדות בשדה חקלאי
עובדות בדואיות בנגבצילום: אליהו הרשקוביץ
מיכאלה אלרם
כ

תוכנית "נטו חקלאות", שיוזמים שרי החקלאות והאוצר, תעמיד 160 מיליון שקל ליצירת דור חדש של חקלאים. התוכנית מיועדת לקדתים חדשנות ולעודד יצוא, כאשר שימוש בטכנולוגיות חדשות יעניק לחקלאים מענקים כספיים.

לפי התוכנית, חקלאי חדש שיפתח נחלה חדשה לגידולי ירקות ופירות, יקבל מהמדינה מענק של 40% מסכום השקעתו. 50 מיליון שקל יוקצו לחקלאים ותיקים שישתמשו במיכון חדש, וסכום נוסף יועבר לכאלה שיעברו לגידולי נישה (פרימיום) מבוקשים וייחודיים. 10 מיליון שקל יעברו להגדלת ערבות מדינה להלוואות לחקלאים קטנים, וסכום דומה למגדלי זנים חדשים בענף הפרחים. סעיף חשוב בתוכנית לעידוד החקלאות, 20 מיליון שקל, יינתן לשיתופי פעולה בין חקלאים לצורך יצוא תוצרתם.

ד"ר עזיז חיידר ממכון ון ליר, שבדק את העיסוק החקלאי, קבע כי "אזרחי ישראל הערבים הם בעלי עיסוק נרחב בחקלאות". לדבריו "לחקלאים הערביים אין כל ייצוג בדרג מקבלי ההחלטות, מכיוון שלא התאגדו מאז 1948". בעוד שתנועת המושבים והקיבוצים צברה כוח השפעה כלכלי פוליטי — חקלאים מקרב ערביי ישראל מיעטו לפעול במאורגן.

גם פרופ' יעקב לנדאו מהאוניברסיטה העברית קבע כי "לא נעשה דבר כדי לעודד פעילות כלכלית עצמאית במגזר הערבי מאז הקמת המדינה". משרד החקלאות פירסם ב–2015 מסמך מפורט של מדיניות תכנון החקלאות והכפר בישראל. המסמך עוסק, בין היתר, בניסוחים הרגילים של "פיתוח ההתיישבות ברוח ערכי הציונות באזורי עדיפות לאומית". הוא עוסק כצפוי בחקלאות מזינה, טרייה, מחיר הוגן ואספקה — אך אין בו התייחסות לחקלאים אזרחי ישראל הערביים.

על פי נתוני מחקרם של עוז אלמוג, עוואדה אשרף, סוהה אגבריה ונוספים, בשילוב נתוני משרד החקלאות, המתפרנסים מחקלאות במישרין ובעקיפין מהווים 6% מכוח העבודה בישראל. לפחות שליש מכוח העבודה הזה הם ערבים־ישראלים. לכאורה, כדי לדאוג לאספקת ירק ופרי טרי באיכות ובמחיר הוגן, משרד החקלאות צריך לעודד חקלאים מקרב ערביי ישראל לקבל מענקי ידע, יצוא, דישון ופיתוח זנים חדשים, דברים שיתרמו לחקלאות ולכלכלה בישראל. הדבר גם ימנע צורך ביבוא ירקות בגלל מחירם הגבוה.

בעבר העבירו משרדי האוצר והחקלאות החלטת ממשלה להקמת 750 נחלאות חדשות ברמת הגולן, בהשקעה של 375 מיליון שקל. תוכנית נטו לחקלאות נועדה לסייע גם לחקלאי רמת הגולן, אבל לא ידוע אם היא מיועדת לסייע לחקלאים בכפרים הערביים, שיכולים ורוצים להגביר את התנובה ואת היקף המכירות. קרן אברהם והמכון הישראלי לדמוקרטיה עסקו בצורך לעודד את שילובם של ערביי ישראל בתעסוקה ובחקלאות, במטרה לשפר את מצבם הכלכלי והחברתי. מדובר בצורך אזרחי־ממשלתי הכרחי לקיום מדינה מתפקדת, שנוהגת באופן שווה לכל אזרחיה.

אסור שתוכנית נטו לחקלאות תסייע רק לחקלאים יהודים בגלל שהם מאוגדים ומשפיעים. ערכי הציונות הבסיסיים מחייבים סיוע בפיתוח החקלאות גם במגזר הערבי ישראלי, דבר שלא מוצא את ביטויו בתוכנית נטו לחקלאות. אסור לזנוח שוב את החקלאי הערבי אזרח ישראל.

ד"ר אלרם היא מרצה לניהול ושיווק במרכז ללימודים אקדמיים – מל"א

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ