פעילים בשוק ניירות הערך? שימו לב להחמרה בחובת הדיווח לרשויות המס

השינוי יגרום לכך שאלפי ישראלים נוספים יחויבו בהגשת דו"ח שנתי, אף אם הם אינם מודעים לכך - ויוביל למעמסה מיותרת הן על הנישומים והן על רשות המסים

אריאל כץ
אריאל כץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בניין הבורסה
בניין הבורסהצילום: בלומברג

בישראל לא חלה חובה כללית להגשת דו"ח שנתי לרשות המסים. כלומר, בניגוד לארצות הברית, שבה כל אדם נדרש בהגשת דו"ח, במדינתנו מרבית התושבים אינם מחויבים בדיווח ישיר לרשויות המס, והמס משולם על ידם (אם בכלל) באמצעות המעסיק ו/או הברוקר באמצעותו הם סוחרים בניירות ערך. זאת, כאשר נקבעו כללים מפורטים העוסקים בחובת הגשת דיווחים לרשויות המס. חובת הגשת דו"ח שנתי בשל פעילות בניירות ערך הורחבה מאוד בשנים האחרונות, ומכאן שגם חשיבות ידיעתה בקרב אלה המשקיעים בשוק ההון.

בעבר, רק מי שהיקף פעילותו בניירות ערך עלה לכדי עסק (קרי, הוא היווה סוחר של ממש בניירות ערך) או מי שלא נוכה ממנו מלוא המס בעת פעילותו בניירות ערך - היה מחויב בהגשת דו"ח שנתי.

החל מ-2013 חלה הרחבה משמעותית: הוטל מס חדש החל על הכנסות גבוהות, שידוע בכינויו "מס יסף". במקור, היה מדובר במס נוסף בשיעור של 2% על כל הכנסותיו של הנישום, שעלו על סך של כ-800 אלף שקל בשנה. מעט לאחר מכן נקבעה חובת הגשת דו"ח שנתי על מי שהיו לו הכנסות החייבות במס זה.

עד כאן, קביעה הגיונית וסבירה בהחלט, שכן הברוקר (הבנק או בית ההשקעות) לא בהכרח מודע לכלל הכנסותיו של הנישום - ולכן הוא מנכה רק את המס הרגיל בגין ההכנסה ולא את המס הנוסף. מכאן, במצבים בהם הנישום הוא בעל הכנסות גבוהות וחייב במס יסף, במידה ולא הגיש דו"ח שנתי - לרוב לא ניתן יהיה לגבות את המס הנוסף.

עם זאת, נקבעה בתקנות גם חובת הגשת דו"ח שנתי על מי שמחזור המכירות שלו עלה על הסכום החייב במס יסף, ובמנותק משאלת הרווח שהפיק אותו אדם ממכירות אלו. כלומר, די בכך שנמכרו ניירות ערך בסכום כולל העולה על הסכום החייב במס יסף כדי שתחול חובת הגשת דו"ח שנתי. ייתכן שקביעת חובה זו נועדה לאפשר לרשות המסים לאתר נישומים שפעילותם בניירות ערך עולה לכדי עסק.

החל מ-2017, הופחת הסכום המחויב במס יסף מכ-800 אלף שקל ל-640 אלף שקל בלבד (וכן נקבע כי שיעור מס היסף הוא 3% במקום 2% כבעבר). המשמעות היא שכיום די במחזור מכירות שנתי העולה על 640 אלף שקל בכדי לחייב אדם בהגשת דו"ח שנתי לרשויות המס. זאת כאמור, ללא כל קשר לשאלת הרווח או ההפסד שהופקו בעת מכירת ניירות הערך.

לצורך המחשה ניעזר בדוגמה הבאה: יש לך תיק ניירות ערך בשווי של 110 אלף שקל. אתה נוהג אחת לחודשיים (כלומר 6 פעמים בשנה) לממש את מלוא התיק ולרכוש ניירות ערך אחרים. אף אם שווי התיק שלך לא השתנה לאורך השנה (כלומר אין רווח) - תחויב בהגשת דו"ח שנתי, משום שמחזור המכירות שלך מסתכם ב-660 אלף שקל ועולה על הסכום האמור בחוק (640 אלף שקל).

השינוי האמור יגרום לכך שאלפי ישראלים נוספים יחויבו בהגשת דו"ח שנתי, אף אם הם אינם מודעים לכך.

נראה, כי מדובר בהרחבה גורפת מדי בחובת הדיווח, שתוביל למעמסה מיותרת הן על הנישומים והן על רשות המסים שתצטרך להתמודד עם אלפי תיקים נוספים, שלא בהכרח יובילו לתשואת מס ולהגדלת הגבייה. זאת, בין היתר משום שלדעתנו אין במחזור מכירות בהיקף האמור כדי להוות סממן מוצק ומשמעותי לפעילות עסקית. מכאן שמדובר בהרחבה מיותרת שראוי לבטלה.

אריאל כץ הוא רו"ח (עו"ד) במשרד עמוס כץ ושות'

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker