חוק הג'ובים: האג'נדה מקדשת את האמצעים

הממשלה וכמה חברי כנסת בולטים מבינים את מבנה הציבור וחלוקתו למגזרים - ופונים לאלה שיצביעו עבורם בעתיד

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דוד ביטן בדיון בוועדת החוקה בכנסת, ביוליצילום: אמיל סלמן

כצפוי, "חוק הג'ובים" עבר בממשלה למרות מחאות ומאמרים רבים. ממשלת ישראל הנוכחית, כמו ממשל טראמפ בארה"ב וכמה ממשלות ימניות פופוליסטיות בעולם, החליטה שהגיע הזמן "למעשים ולא לדיבורים" — ואין צורך בתקינות פוליטית כדי לקדם אג'נדה.

אזרחי ישראל מסייעים לכך. רוב הישראלים אדישים לחוק הג'ובים — חלקם שקועים במאבק הישרדות יומיומי והיתר עסוקים בקניית רכבי יוקרה ובנסיעות לחו"ל. רבים גם רואים בחלוקת ג'ובים דבר ראוי, והיו שמחים להיות בין אלה שמחלקים להם ג'ובים. אין לממשלה שום עניין לשמוע כמה מכוני מחקר אליטיסטיים ופובליציסטים, מה עוד שהאקדמיה הישראלית שותקת ואת הסטודנטים זה לא מעניין.

הנימוק שחוק הג'ובים יפגע בציבור, בטיעון שמשרתי המדינה יהיו נאמנים לשרים ולא לציבור, מטעה ולא מדויק. ה"ציבור" אינו ישות הומוגנית שמנותקת מההתייחסות הפוליטית והמגזרית. ציבור המתנחלים אינו דומה לציבור הערבים; ציבור הציונים הדתיים אינו דומה לציבור האליטה החילונית התל־אביבית; ציבור עובדי המדינה אינו זהה לציבור עובדי הבנקים וחברות הביטוח. הכל פוליטי.

זוהי המהות של המהלך הממשלתי החצוף של שינוי שיטת ועדות האיתור ותוספת משרות משנה למנכ"ל בכמה מהמשרדים. הממשלה וכמה חברי כנסת בולטים מבינים את מבנה הציבור וחלוקתו למגזרים, ופונים לאלה שיצביעו עבורם בעתיד.

המהלך הנוכחי מצטרף להרחבה מופקרת ובלתי־נשלטת של משרות פטורות ממכרז, ולניצול עד תום של מגוון האפשרויות בתוך מערכת המינויים הרגילים. הוא יצר לטיפונדיות של משרדים וגופים ממשלתיים, שכל תשומת לבם מופנית לציבור הבוחרים הסקטוריאלי של השר העומד בראש המערכת — באמצעות שילוב אנשים סקטוריאליים מובהקים ברוב שכבות התפקידים, ובעיקר במערכות הרגישות.

זהו צד אחד של חוק הג'ובים. הצד השני הוא ניצול גובר של הפוטנציאל העסקי הטמון בתקציבים הציבוריים האדירים, לטובת מקורבים וקרובים. פה מתקיימת תעשייה ענקית ורחבת זרועות בפיקוד מרכז הליכוד, ש"ס, הציונות הדתית וישראל ביתנו. השורשים העסקיים יעמיקו כל כך, שציבור גדול הנהנה מכך ימשיך תמיד להצביע למפלגות אלה.

חוק הג'ובים אינו הפתח למשבר בשירות הציבורי — אלא המשכו של כישלון ענק של נציבות שירות המדינה, היועצים המשפטיים לממשלה, שרי המשפטים, הממשלה והעומד בראשה.

עלינו לזכור תמיד כי תפקידם של משרתי הציבור אינו לפעול למען הציבור — אלא לפעול במסגרת ולמען קיום החוק (גם אם אינם מזדהים עם החוק). ואולם קיימים מרווחים גדולים בתוך החוקים וביניהם, ולכאן בדיוק חודרת פוליטיקה מושחתת ולא מוסרית.

כל גלגולי העיניים על משילות, ביצועיזם וקידום המדינה — אינם מרשימים. הממשלה הנוכחית מעמיקה את השחיתות המוסרית והמעשית עד לרמה הנמוכה ביותר — ואין מי שימחה או יתנגד.

הכותב הוא בעלים של חברה לייעוץ וניהול,בעבר היה חבר בצוות הרפורמה במינהל הציבוריבמשרד ראש הממשלה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker