דרושה תשואה עם ערך מוסף - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דרושה תשואה עם ערך מוסף

לפי מחקרים, השקעות אחראיות משיגות ביצועים תחרותיים ואף עודפים ביחס להשקעות המנוהלות באופן "לא אחראי"

תגובות
בלומברג

מי מאתנו לא תופש מעצמו אדם ערכי? אנחנו משתדלים לא להפלות בין אדם לאדם, מפרידים בין סוגים שונים של אשפה, תורמים זמן או כסף למטרות חברתיות, ועוד. אז למה שהכסף הגדול שלנו, הפנסיה שאנחנו חוסכים לעת זקנה, לא ינהג בהתאם לערכים שלפיהם אנחנו מנהלים את חיינו?

בפועל, מי שמופקדים על הנכס המשמעותי הזה, אלה שיש להם חובת נאמנות כלפינו, לא מתחשבים בערכים חברתיים או סביבתיים החשובים לנו ומשקיעים, בין היתר, בחברות מזהמות, מפלות, רומסות זכויות וכדומה. בכך הם מרחיקים מאתנו את אידאל העולם הטוב שאנחנו רוצים לעצמנו ולילדינו, ובמקרה הרע אף תורמים לניצול ולהרס הסביבה באמצעות כספנו.

השאלה היא אם ניתן להשקיע ולקבל תשואה הולמת לפנסיה שלנו, תוך ביצוע השקעות בהתאם לערכים של הוגנות חברתית, שמירת הסביבה ומשילות חסרת שחיתות? התשובה היא: כן מהדהד.

ב–2006 הושקו על ידי האו"ם שישה עקרונות להשקעות אחראיות, וכיום חתומים על האמנה כ–1,800 גופים, מנהלי השקעות וגופים מוסדיים, האחראים על היקף נכסים מנוהל של כ–60 טריליון דולר. גופים אלה התחייבו לנהל את נכסי הציבור שתחת אחריותם בצורה אחראית, תוך התייחסות לשיקולי סביבה, חברה וממשל (Environment, Social, Governance — ESG). גם בהשקעות אלו יש שאיפה למקסם תשואה ביחס לסיכון, אך מתווספים שיקולים ערכיים לתהליכי קבלת החלטות ההשקעה.

לפי מחקרים מקיפים, השקעות אחראיות משיגות ביצועים תחרותיים ואף עודפים ביחס להשקעות המנוהלות באופן "לא אחראי". זה בולט בהשוואה של ביצועי מדד MSCI KLD 400 Social Index (המשקלל מידע על החברות לפי פרמטרים של ESG, תוך מתן משקל גבוה יותר לחברות בעלות דירוג ESG גבוה יותר) ביחס למדד MSCI USA IMI המקובל כמדד ייחוס למדידת ביצועים בתיקי השקעות מניות ארה"ב.

ההשקעות האחראיות נהפכו בעולם המערבי לחלק משמעותי מהזרם המרכזי בהשקעות. בארה"ב כל דולר חמישי בניהול מקצועי, מנוהל באופן אחראי. קרנות פנסיה, דוגמת קרן הפנסיה הגדולה בארה"ב קלפרס, בודקות נתוני ESG לפני כניסה להשקעות חדשות כפי שהתחייבו לחוסכים.

קרנות ההשקעה הישראליות, המעוניינות לגייס כספים מגופים מוסדיים בעולם, מיישרות קו עם הסטנדרט הנהוג שם ומפרסמות פרק שיקולי ESG. שלא במפתיע, ועדות ההשקעות הישראליות, על אף היותן נציגות הציבור הישראלי, אינן דורשת זאת מהן.

באחרונה פירסמה מנהלת רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, דורית סלינגר, טיוטת חוזר לגופים המוסדיים, המחייבת אותם לפרסם אם בקביעת מדיניות ההשקעה שלהם הם מתייחסים להיבטים של השקעות אחראיות.

זהו מהלך חשוב, שעשוי להביא לשינוי אמיתי בכמות הכסף שתופנה לנושאים "טובים", בלי לפגוע בתשואת הקרנות והקופות. כך, בעוד שנה נוכל לקרוא באתרי הקרנות והקופות אם התחשבו בעת השקעותיהן גם בערכים החשובים לנו.

הכותבת היא סמנכ"לית ב–Social Finance Israel ויו"ר ועדת ההשקעות בקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות